סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

As far as it can get

לפני 6 שנים. 27 באוקטובר 2018 בשעה 12:59

אחרי ערב מושלם

4 בבוקר עומדים ברמזור

אשה יחפה עם ילדה קטנה עטופה בשמיכה רצה אלנו ומבקשת להשתמש בטלפון.

מילה בעברית 

מילה ברוסית

מילה באנגלית

איכשהו מבינה שבעלה הכה אותה והיא ברחה, בקושי מצליחה להרכיב משפט.

אף אחד מרשימת הטלפונים שהיתה על פתק לא ממש עונה. 

אני מציעה והיא נכנסת לרכב.

בחמש בבוקר, במשפט שמורכב משלוש שפות, היא מבקשת להשאר עד הבוקר ואז ללכת למשטרה.

בשש בבוקר המשטרה מתקשרת אליי. 

8 דק׳ והגיעו זוג שוטרים. מבקשים להעיר אותה כי היא מוכרזת כנעדרת, מחפשים סימני אלימות, משלימים חלקים בתמונה.

נתתי לה נעליים וסוודר ומספר טלפון והיא הלכה איתם.

אשה מוכה. פעם שניה מתחילת אוקטובר.

בעל שיכור שחנק ואיים בסכין על צווארה- זרק אותה מהבית. זרק את הדברים שלה לרחוב.

משטרה שרשמה תלונה והחזירה אותה הביתה לסיבוב נוסף.

באיזה עולם מוזר אנחנו חיים?!

אין פואנטה פה בסיפור, רק עושה סדר בראש שלי על כל מה שקרה הלילה. 

די עצוב לי שבזמן שהמודעות עולה והזעקות נגד אלימות נעשות חזקות, עדיין אין מי שיגן והחוק הוא דפוק ממש אם חשבו שאחרי שרשמו תלונה אפשר להחזיר אותה לזירה.

 

StepByStep - עצוב...
לפני 6 שנים
יואב שוב כאן​(נשלט) - כואב הלב
לפני 6 שנים
His only sweetie​(אחרת){אהובי} - 😭😭😭😭 אין לי מילים
לפני 6 שנים
אביב נעורים - עצוב .
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י