לפני 5 שנים. 28 באוגוסט 2019 בשעה 7:20
״בקיבוץ שלי
משוטות נשמות אבודות
שמחפשות כל ערב
את הדרך להגיע למחר
אחר.
הנשמות האבודות האלו
מעבירות כל הזמן את הזמן
כדי להגיע לזמן
אחר.
אלו הן נשמות אבודות
שנשארות במקום
רק מפני שאינן יכולות
לאסוף מספיק אומץ
ולעבור למקום
אחר.
כל ערב אפשר לראות את
אותן הנשמות האבודות
מחפשות
כמעט בחוסר תקווה
את אותה נפש אבודה שתביא להן
לילה אחר.
בקיבוץ שלי משוטטות
נשמות אבודות
שמחפשות
ללא הרף
במקום הלא נכון״
מאת: ורד מוסנזון
לפעמים המקום הזה מרגיש כמו קיבוץ