אני אמיתי

חזרתי עכשיו מטיול עם הכלבה בשדה ליד הבית

זה מן שדה כזה שמתחיל בפסולת בניה שכל מיני קבלנים זרקו אבל כשנכנסים יותר עמוק פנימה מתגלה עולם. שביל חול-ים שמזמין ללכת יחפים, מרחבים של חיטה נושקים לפרדסים. ובין לבין צמחיית פרא שרק טיול עם כלבה יכל להוביל לשם. לרגע הכלבה משכה אותי למעמקי הסבך, הלכנו לאיבוד וניסינו לגשש דרכנו לשביל, בדרך ראינו סוסים רגועים שלא מבינים מפר את שלוותם, פרפרים משחקים בזוג וגם בז אחדשעומד בצמרת עץ ומביט על העולם, כאילו מפקח שהכל מתנהל כשורה. ופתאום שאלתי את עצמי אם הרגע הלכנו לאיבוד או שבדיוק מצאנו את הדרך אחרי חיים שלמים. בדרך חזרה הבייתה עוד שאלתי את עצמי האם טיול עם הכלבה זו מטלה או פרס והאם נהינתי מהשעה שחלפה לה? דבר אחד אני בטוח, עם כלבה אחרת היה יכל להיות הרבה יותר מעניין