לפני שנתיים. 30 ביוני 2022 בשעה 7:37
לרגע הוא היה כל כך מציאותי שלא רציתי שייגמר,
רציתי עוד רגע של להסתכל לך בעיניים, עוד רגע של לראות אותך צוחקת ואולי גם קצת רציתי להרגיש שאת שלי רק לרגע.
היית הראשונה שלי בחיים שלא נותרו לי יותר מידי דברים ראשונים ואני לומדת שלמרות שזה בסדר לתת ללב שלי לכאוב, זה בסדר שאני עוד חולמת, רוצה, אוהבת ומתגעגעת כי לא פשוט להיכנס ללב שלי ועוד יותר לא פשוט לצאת ממנו.
זה לא סותר את זה שיש לי חיים שלמים ואחרים בחוץ, אני לומדת לתמרן בין השניים ולהבין שאני לא צריכה לאטום את הלב שלי לגמרי, רק ללמוד לשמור עליו יותר.
אבל אם יכולתי, הייתי נותנת לכם לשבור לי את הלב עוד מיליון פעם. כי אתם שווים כל רגע.
