יש לי שבוע הבא יום הולדת, ולמרות הפלייסטיגל שתכננו לי לאורך השבוע אני נוטה בעיקר לחשוב.
אז חשבתי, חשבתי לבד, חשבתי עם חברים, חשבתי עם חברות, חשבתי עם ההורים ואפילו הלכתי למכשפה שתיתן לי עוד קצת חומר למחשבה,
ובסוף, אחרי חשיבה ממושכת הגעתי להחלטה.
החיים שלי זרקו אותי לכל מיני כיוונים ולא תמיד הייתה לי שליטה על הדבר הבא שקורה לי או שבחרתי לא לבחור וזזתי ממקום למקום כמו עלה שנתון לחסדיו של הרוח ורציתי שיהיה לי משהו אחד שהוא שלי, מהתחלה עד הסוף, שאני אתכנן מתי, שאני אבחר עם מי, לפני שהכל הופך להיות לא צפוי שהכל יהיה צפוי, בזמן שלי, בקצב שלי. לעשות משהו ממקום מושכל, שקול, לא מהרגש, לא מהחסך ולא מפחד.
אז תגידו לי מזל טוב, גם ליום ההולדת (למרות שאומרים שזה מזל רע לברך לפני) אבל בעיקר כי בעוד שנה מהיום (פלוס מינוס), בעזרת השם שאוהב אותי, תהיה פה תמונה של בדיקת הריון חיובית.
כי החלטתי שמגיע לי להיות האמא שאני יודעת שאהיה.
