לפני שנה. 7 במאי 2023 בשעה 6:20
זה אף פעם לא קל לי לפתוח את הלב, לתת למישהו מקום בחיים שלי.
בדרך כלל אני מעדיפה להוריד בגדים ולעשות בלגן כי הפחד הזה של דחייה ולב שבור מנהל אותי כל כך חזק,
אבל האיש הזה, אח האיש הזה, הוא יודע בדיוק כמה דבש לשים לי בתה, מביא לי קטשופ כשמזמינים פיצה ולא שופט אותי, מסתכל עליי תמיד בעיניים אוהבות, יודע איך לדבר עם הנשמה שלי, מרגיע אותי, נותן לי מרחב לפתוח את הלב שלי בקצב שלי, סבלני וחתיך בצורה יוצאת דופן.
ושנון, מידי פעם.
