לקח לי רגע לעכל את השבועות האחרונים.
היה לי חלום שחיכיתי הרבה זמן להגשים, ולרגע זה כמעט קרה, כבר הפסיקו לי הבחילות והתחלתי להרגיש תזוזות בבטן והכל היה מרגש ושלי וחוויה מתקנת על כל מיני מקומות שהייתי בהם לא מתוך בחירה אלא מתוך נסיבות או סיטואציות שנקלעתי אליהן, וזאת הייתה בחירה.
הלכתי לתוכה בידיעה שזה מה שאני רוצה ושמגיע לי ושאני אהיה אמא טובה, אפילו כבר הייתי מוכנה לארוז את החיים שלי ולחזור לעיר שאני כל החיים שלי רק בורחת ממנה כדי שיהיה לשנינו טוב, שנרגיש משפחה.
אבל לתיקון של הנשמה שלי יש תוכניות אחרות, איך אמרה לי המכשפה? ״התיקון שלך הוא רצף של כאב בלתי נסבל ואם תעברי אותו מצפה לך שלווה גדולה״.
אז הנה, אני בכאב בלתי נסבל.
החלטתי להגשים חלום אחר בינתיים, עד שאתאושש, בדמות כרטיס טיסה לאיטליה.
אולי המרפסת של יוליה תזכיר לי שגם טרגדיות יכולות להיות יפות בצורה בלתי רגילה.
