|
|
|
הלכתי לכלב שלי התיישבתי מולו
ולטפתי את היצור המקשקש
במין נמנום של בוקר,אני שואלת אותו
"סנו מה אמירתוך הפולטיות הנוקבות?"
הכלב נראה מובלבל , ואז השיב "הב" בנביחה
באותו רגע הבנתי שהאמירה של הכלב
יותר נוקובת ואמתית מכל הפולטקים
כמה טוב שיש האסקי סיברי בבית...
רציתי להגיד משהו חכם
משהו מרגש
משהו שיכנס עמוק ללבכם
אבל
אני לא יודעת מה לומר
מה מסתתר שם מה מחסה האפלה
אני לא יודעת מה המילים שלי גרומות לכם להרגיש
אם הם גורמות לכם להרגיש?
אני איני יודעת דבר
אבל
אם אתם טועים האם אתם מרגישים דבר
אם אתם טועים האם תגיעו לעומק בו חלמתם
אם אתם שואפים גבוהה ומקווים לקבל כנפיים
אתם לא לבד
ואולי זה לא חשוב
אבל בכל זאת,
רק רציתי להגיד
אני מניחה שלכולם יש כאלו
אנו צריכים משהו מוגדר
על מנת שנוכל לקום בבוקר
על מנת שיהיה לנו למה לקום
אבל לאחרונה הכל מבולבל
אני לא יודעת למה אני קמה
אני קמה בילבול אבל לא בשבילו
אני כרגע בהרבה יות מרובד אחד
בתהליך של חיפוש עצמי
למרות שבשקט הגלה שראיתי אותי
על יד הפיצריה אבל סוד אל תגלו
אני עוד עלולה לשמוע!
אני חושבת שיכירו אותי כאן יותר
כאדם שאוהב פילסופיה ואוהב שאלות
ובכן הנה שאלה בשבילכם:
בשביל מה אתם קמים בבוקר
ובשביל מה הייתם רוצים לקום?
המשך יום טוב,
לילי
אני ינסה לכתוב פה בכנות ככל שאוכל לתת לעצמי
אז ככה לא אנני לסיבית
אם משהו יצא מכך אני יתגלה כבי
8 אקסים לא הולכים ברגל
אהבתי את רובם ורק בגלל שהתאהבתי בבת אני לא ישקר לעצמי
אני עדיין מאוד נמשכת לבנים
אז למה היא?
ראשית כל סיבה מטופשת להחריד אבל
אולי אחד הדברים שהמס את החששות שלי
היא העובדה הפיזית
היא מאוד דומה לבן...ולבן נשלט...
כמה חמודה , חשבתי כך מהיום הראשון שראיתי אותה
העיינים שלה מספרות מעבר למה שמילים יוכלות לתאר
האם אנחנו ביחד
לא, אבל אני רוצה ללמוד עליה
היא מספרת לי כספר פתוח בלי לדעת זאת
אני מוצאת אותה יפה בלי ידעה לכך
רגשנית ואנטלגנטית שמסתירה זאת
האם יש עתיד?
אנני יודעת מאז ומעולם הייתי פסימית
החיים נתנו לי סיבות מספקות לכך
אבל למי לא...
כך שכרגע אנני יודעת עם יש עתיד אבל אני מצפה
לו
זהו הפסוט הכי לא מרומז שאני כתבתי
בבקשה אם לא קראתם עד הסוף
פשוט אל תגיבו~!!!!
במיוחד שהם עלייה
הספנים צורחים על רב חובל ומשווים לעזרה הרוח נושבת
מימין ומשמאל רק סכנה
מה היו מילותהם האחרונות רק הרוח שמעה...
ואני מסתכלת למעלה ילד צוחק בחיוך אכזרי
משיט בכוס זכוכית קטנה אוניית עץ ישנה
לפתע נפגשים מבטנו,
הוא צוחק עלי
אני הבאה...
אמי הנכבדת אני מתאבלת כאן על מה שלא היה
זה לא היה יחס של הורה לילד
לפחות לא מהצד שלך
זה לא היה זוג אוהבים
זה לא היה יחסים של ידידות
אנו התנהלו כמו זוג רוטן ונשוי אחרי 19 שנים
וכל מה שנשאר לי לבקש הם גירושים
אמרו לי שפיסה מהלב שלי ושלך תלך אם נאבד אחד את השני
טוב אצלי החתיכה הזאת אבודה כבר 6 שנים.
לא מזמן מתה אמא של ידיד ילדות שלי אותו אני מכירה זמן רב
בהתחשב בתקופה בא אנו חיים
אין לי ספק כי גם אם היא לא נמצאת בשום מקום
היא נמצאת במקום טוב יותר
ולכן אני לא מבינה אם היא נמצאת במקום טוב יותר
למה זה כל כך כואב
השאלה החודשית של יוני: (בהקדמה קלה:) "אם אנו רואים רק צד אחד \זוויות אחת של האדם, ולאדם צדדים רבים
איך נוכל לדעת אם אדם הוא טוב באמת או רע באמת"?
כאשר הייתי קטנה הוא היה הראשון שאהבתי
אז בזמנים בהם האהבה הייתה פשוטה
אהבת לאב טהורה וחמודה לאין שיעור
הוא היה מקסים
היו פרוע וחולמני עם צחוק מתגלגל ועייני תכלת
והייתי רואה אותו כל יום .
זכור לי איך הלכנו לשטוט בכל הישוב ולחפש את אחיו הקטן
ובמהלך הדרך הוא גנב אופניים שנחו בצד כדבר ההגיוני והתמים ביותר עלי אדמות.
איך היה לו סנוקר בבית והוא תמיד נתן לי לנצח
איך הוא הגיעה לשחק בספורט מול כל הכיתה שלנו
והוא רץ מהיר כמו הרוח וחיי כפי שלא ראיתי אותו חי לפני
מילא את הכל התפלאות ואני רק רציתי לצרוח להם ולקפוץ עליו
הוא שלי שלי שלי!!!
רק 12 שנים אחר כך התברר לי שאמא שלו עבדה בשביל מאפוינר
מה שמסביר את הגנבות הכסף בבית והסנוקר
אבל איני יוכלה לחשוב עליו רע
כן הוא מרושע וזה הדבר הכי יפה אצלו
זה מה שגרם לניצוץ שלו
זה מה שגרם לו לחיות
