שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 17 שנים. 2 בספטמבר 2007 בשעה 20:51

הייתה שם רכות לא מוסברת
בשעה שאתה הפכתה לאישה ואני הפכתי לגבר
אתה התנשפתה לאט לאט החזה שלך נמחץ
ולחייך העלו סומק עז מבטך היה נואש
ומצפה לעוד נאושות

ואילו אני הייתי הבן והמחייך שמסתכל
ונוגע בחמדנות בחומקי גופך
בוחן אותם בגסות ובהנאה
מלקק אותך בחלקלקות
מתפלאת עד כמה יפה ושבריר גופך הגברי
שנהפך היום לאישה.
ועושה בך דברים רבים ונוספים
שלא יהיה נאה לפרט כאן

היה שם כאב ושריטות תחינות וחרמנות
חום לא נורמלי, אבל בכל הכאב בכל ההסתכלות
הייתה רכות לא מוסברת
מגע הכאב שלך היה עטוף בקטיפה

אין לפחד אלא מהפחד עצמו,
אז נכון היום פחדתה רעדתה ממני
אך הפחד בצורתו הסופית היה רק עוד ביטו לאהבה

יקירי, לו תדע
עד כמה אני אוהבת אותך בחזרה

קשקש​(מתחלף) - וואוו. ממש מגניב.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י