לפני 16 שנים. 19 ביוני 2008 בשעה 15:09
הסערה הנפשית שבה הייתי שקוע עד לא מזמן עוברת
כל מקצב החיים מתחיל להרגע
בחיי אני מרגישה כאילו אני האדמה שוב נושמת
מסירה מאלי את הפסולות שנוצרה על ידי האדם
כל שנות הקמלות בטרם עת
כל העצב,כל ההרס
הכל נהרס ומתעצב מחדש
מגלי הקמורים ורעידותי העדינות
אני חייה שוב
אני נצחתי
אך הניצחון האמיתי יהיה לחיות ברגיעה,בשגרה
שתראה מרגשת ושונה כדהרת הסוסים
עוד יש עבודה כו רבה לפני...
מעניין מה סבא זמן מתכנן