שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 16 שנים. 25 ביולי 2008 בשעה 11:37

נשיפה ופעימה אחת נשכחת משפתיך
בזמן שבו אני הולכת לאיבוד במבט עינייך
ביישנית וזוהרת היא דמותך
מרוגש וסקרן הוא חיוכך

חבלים,חבלים מוליכים את דרכך
בשעה שאת אסירה בגופך
אסירה לתשוקתי –אסירה של רצון

יקרתי מה יפים הם תווי פנייך המסמיקים מעונג


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י