שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 16 שנים. 29 באוגוסט 2008 בשעה 0:42

ואני עוד רואה בעייניך
שאתה כמהה אלי
כמו שהולך בנווה מדבר צמא למים
אתה עוד כואב אותי
כמו פצע מדמם
איזו תשוקה יוכל להפיק מבט עיניים
ששום מילה לא תשווה לה

מילים ריקות שוב אומרים "אוהב אותך"
נמלאו בכנות כאשר שמת עלי שרשרת ישנה
ואז גבר גדול שכמותך, גבוהה ממני פעמים
אז אתה רעדתה ,כי זה לא הגובהה וזה לא החזות
אלא הלב שממנו ירתה . זה לא כלום פרט לרגש צרוף

אך כשברחתה ממני, והשארתה אותי לבד
ברחת ממני ואשרתה אותי אביונה בעולם
ושוב תחושת השתיקה המרה
אינני רוצה לחזור אליה לעולם

אל כן, אם אתה אוהבני
קום,והילחם על עצמך
קום והיה לגבר שאני יודעת שאתה בפנים
שנה את חייך ואז תבתכל במראה ויפסיקו להביט ממנה פנים אחרים
היה לגבר, ואז אז תוכל להיות לי

קום אהיה שלם ואז פגוש אותי כשלם אחר
שני שלמים מקיימים יותר מלב שלם השבור לשתיים
אם האומץ שהוליכך למסע
הוא שיחזיר אותך אדם חדש אדם מנצח
אז אדע כי אם תרצה בי ואם אני ארצה בך
לא אשאר עוד יתומה בעולם

חלק מליבי יהיה איתך תמיד
כולי תקווה פשוט כי חלק זה לא ידמם

Morticia - מצטערת לתקוותך, מתפעלת מכתיבתך - כל כך יפה, מנשיותך חסרת הפשרה - בין עשרות מתחזות נעים ויפה למצוא מלכה וגבירה נכבדה :)

באשר לשאלת המציאות שלך בפרופיל, אגב...
זו שאלה שההתפלספות עליה היא עד אינסוף ובחזרה
ואני לא סתם מתחכמת - אני למדתי הרבה פילוסופיה בחיי
{מצד שני גם לא משתחצנת}

אני מעדיפה לעסוק במושג ההוויה
ואז בעצם כל העולם וכל המתרחש סביבנו
הוא חלק מההוייה שלנו
ונכון שיש לנו חלומות
אבל ההוויה היא מה שיש לנו למעשה
סוג של מציאות

ועל זה, לא יודעת אם את קוראת אותי או לא,
אבל הזכרתי את הדולפינים החכמים מכולנו
שמלמדים אותנו שיעור קסום
כי אצלם לא רק ה-dreaming is free
אלא גם ה-being באותה המידה.

מעורר התפעלות בהחלט וגם קצת קנאה...
משהו לשאוף אליו אולי...

בכל אופן, נעים למצוא אותך - כל טוב לך אישה :)
לפני 16 שנים
Morticia - *** סליחה - מצטרפת לתקוותך ולא מצטערת כפי שרשמתי בטעות ***
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י