בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 17 שנים. יום חמישי, 28 באוגוסט 2008 בשעה 23:42

ואני עוד רואה בעייניך
שאתה כמהה אלי
כמו שהולך בנווה מדבר צמא למים
אתה עוד כואב אותי
כמו פצע מדמם
איזו תשוקה יוכל להפיק מבט עיניים
ששום מילה לא תשווה לה

מילים ריקות שוב אומרים "אוהב אותך"
נמלאו בכנות כאשר שמת עלי שרשרת ישנה
ואז גבר גדול שכמותך, גבוהה ממני פעמים
אז אתה רעדתה ,כי זה לא הגובהה וזה לא החזות
אלא הלב שממנו ירתה . זה לא כלום פרט לרגש צרוף

אך כשברחתה ממני, והשארתה אותי לבד
ברחת ממני ואשרתה אותי אביונה בעולם
ושוב תחושת השתיקה המרה
אינני רוצה לחזור אליה לעולם

אל כן, אם אתה אוהבני
קום,והילחם על עצמך
קום והיה לגבר שאני יודעת שאתה בפנים
שנה את חייך ואז תבתכל במראה ויפסיקו להביט ממנה פנים אחרים
היה לגבר, ואז אז תוכל להיות לי

קום אהיה שלם ואז פגוש אותי כשלם אחר
שני שלמים מקיימים יותר מלב שלם השבור לשתיים
אם האומץ שהוליכך למסע
הוא שיחזיר אותך אדם חדש אדם מנצח
אז אדע כי אם תרצה בי ואם אני ארצה בך
לא אשאר עוד יתומה בעולם

חלק מליבי יהיה איתך תמיד
כולי תקווה פשוט כי חלק זה לא ידמם

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י