שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 15 שנים. 9 בדצמבר 2008 בשעה 22:34

קולות לחושים לי בחשכה ובשקט אני נענת להם
הם מבינים את פני והדברים ביני לבין החשיכה נאמרים בשפה רכה
לרגע אני נבלעת בה והיא מכילה אותי לרגע אנו דבר אחד
בארוטיות מושכים ידים ומחבקים אחד את השני

למחרת התוערר למיטה שתיהיה שם בחדר
סתורה ומבולגנת ללא רחם
היא תספר לי על הכאוס שאני הוא
על הכאוס שהיה הפעם דוקא בשקט המסודר של הלילה

שיהיה לכולם שינה נעימה
לילי

עבד_נאמן​(נשלט) איזה מסעיר ואיזה נעליים? - הכי מסעיר היה הבלוג של טיש שהתעדכנתי בו הערב (היא כותבת נהדר!).

ולגבי הלילה? עזבי אותך, האישה כבר מזמן ישנה, הילדים גם. רק אני מחפש איזה ריגוש שיסעיר לי לפחות איזה איבר פנימי. משהו.
לפני 15 שנים
הגבירה לילי - אני חוששת שהביאה שלך שאתה מנסה להסתכל רק איתו
אתה עסוק בלנסות ופחות מידי בלחוש את הדברים
קח את המיטה החמה התעטף בחושך חבק את החום האנושי שנמצא מולך במיטה ונסה לראות דברים אחרת
לפני 15 שנים
עבד_נאמן​(נשלט) - been there, done that.
לא עובד.
לפני 15 שנים
קשקש​(מתחלף) - "התעטף בחושך חבק את החום האנושי שנמצא מולך במיטה" זה טיפ מצויין :) אני עושה את זה בקביעות.

נכון ילדים קטנים שנמאס להם לשחק הופכים את כלי המשחק דרך האוויר לערימה מבולגנת? הם יודעים שמתישהו הם יצטרכו לסדר את הכל יפה שוב. אבל אין עוד תחושה כמו רגע הסיום הזה.

מאחל לך שינת מלכים
לפני 15 שנים
הגבירה לילי - רב תודות לך
כן אני עדיין בשלב הזה למזלי יש לי לימודים לברוח אליהם כך שאני יוכלה באמת לסדר רק בחמישי
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י