את היציאה שלי מהארון הביסקסואלי עשיתי לפני כחודשיים מול ההורים
החברים שלי כבר ידעו מזמן. רבים שאני מכירה חושבים שהבחירה בקשר היא אישית,אינטמית ורגשית.ולכן הם לא חושבים שזה שזכותם של ההורים לדעת ולכן לא מספרים להם
אני מסכימה איתם הבחירה היא אכן אישית
אז למה בכל זאת סיפרתי?
מכיוון שאין מה לעשות בחברה הלא אידאלית שבה אנו חיים
דברים רבים נקבעים לפי אם אתה יוצא אם בני מינך או בן המין השני
אני צריכה עדיין את התמיכה המשפחתית-וגם עם התמיכה המשפחתית תנתן אחרי ניפוץ האידאל שבו בעולמם אני חייה אם 3 ילדים כלב בעל אוהבה וגדר לבנה.אז מה לעשות זה המחיר
החיים בעולם הזה הם ממילא לא אידאלים. המשפחה שלי חשובה לי מאוד ואני רוצה את התמיכה שלה תוך כדי האפשרות להיות אמתית.
לאחרונה הנושא העביר אותי אל החשיבה האחרת וזה על היציאה מהארון הבדסמי
טעיתי כמה אנשים יצאו מהארון הזה ומה נחשב ליציאה מהארון הזה
האם זה שההורים יודעים או שמה החברה
ההורים שלי לא ידעו על זה לדעתי
אולי הם יחשדו עם יהיה לי בבית אוסף שוטים תלוי
אבל יהיה לצידו לדעתי גם אוסף חרבות ומגלים יפים אז זה לא מבטיח כלום...
אני חושבת שזה משנה פחות חברתית איזה סוג סקס אנחנו עושים כיום
ולכן אני לא רואה כל צורך שההורים יכנסו לי לתחתונים עד כדי כך
אבל האם יצאתי מהארון חברתית? כן ולא, אני יודעת שרוב החברים שלי לא מודעים לזה
פרט ל 4 שכבר כאן יש עוד שתיים שיודעים על היותי כאן ועוד שתים שיודעים שאני סדיסטית
אבל אני חושבת שהמעט שבהחלט קורבים אלי יוכלים לדעת ולו רק כי אתמול במסיבת יום ההולדת האינטמית שהייתה לי עם עוד בחורה הסתכלתי במבט מרושע ושוט על בחורה נוספת שנעצה בי עיניים סקרניות כמעט כמו שהיא נעצה בי כשהיינו לבד לפני שנה...
אבל עדיין זה לא אותו הדבר, על העבודה שאני ביי אני מספרת יחסית מהר ויחסית להרבה אנשים
לגבי היותי סדסטית אני מדברת על זה עם מעטים ועם עוד יותר מעטים ברצינות
אני טועה האם זה ישתנה מתישהו ויהיה משהו יותר שגרתי שאני מדברת עליו...
אני יודעת שיש מספר אנשים שיצאו מהארון הבדסמית ומספר אנשים שבחיים לא יצאו...
הייתי שמחה עם תגיבו לי על הנושא ומהי החוויה והדעה האישית שלכם בנושא
המשך חג שמח
לילי
לפני 15 שנים. 27 בדצמבר 2008 בשעה 13:40
