שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 19 שנים. 5 בנובמבר 2005 בשעה 17:03

הגשם מתדפק על חלוני
ואני מחייכת
הקודרות הזאת היא שונתנת לנו את החובה
להתחמם מבפנים
להעמיס על עצמנו חום
לתת לקור להיות מבחוץ ולא מבפנים

ריק בבית הגדול
ריק שקט וחשוך
וכמה יפה זה הרגע

ואני חושבת כמה יפה יהיה הרגע
בו אנצור לך את שפתי ואתבונן אל ליבך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י