צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 14 שנים. 2 בינואר 2010 בשעה 12:59

כשמחול השדים בראשי
מתאזן עם מחול השדים באוזני
עיניי בורקות תאוות בצע
וידי מבהירות את הקרע
פי מתעקל מעט ברשעות
וקולי צוחק בקול שנשמע כאילו ממקום זר

או בשעות הקטנות האלו אני מרגישה לעיתים יותר שלמה מאשר
מאשר באותם שעות של ביישנות
בהם הוא מסתכל עלי ורואה בי נערה חסודה

הו כמה טעיות במבט אחד
הו כמה חטאים בגוף אחד

ועדיין לעיתים אני צריכה את האיזון
מחול השדים מגיע ואני כולי עין הסערה
האחז חזק או מוג למטה כמוג לב
אני לא מפחדת מהמלאכים וגם לא מהגיבור
איש לא יצליך
ובשקט וברעד שפתייך לוחשות עד כמה שאת לא זקוקה להצלה

מחול שדים ממשיך מבוקר עד הליל
ואז המוזיקה נפסקת הכינורות נגמרים כוחי אוזל לי
ושוב מראה העיניים מטעה
אבל החיבוק שבידיים הוא אמיתי
כי גם במחול השדים שלי
עודני מסוגלת לאהוב
משהו שהוא מעבר לתשוקה
על תבקשו הסבר
אין לי אחד

הו כמה מראה עיניים מטעה
הו כמה חטאים אחוזים בגוף אחד


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י