שקט מבורך

אט אט בסיבובים
מחשבותי נדודות במעגלים
בריחה ,לבריחה מחשיבה
ראשי מדלג ממחשבה למחשבה

והאמת היא כמו אבן שאין בה הופכין
כאשר בשקר הקר
יותר נעים

אני מסתכלת עלייך מפוחד
כן, גם הפעם האמת הולכת לכאוב

ובחוסר הגיון וללא עירורין אתה משתוקק לאמת
כיוון שלא משנה הדרך או המחיר
משהו בך חייב ממני כאב

תתכונן היטב מחמדי
זה אולי יהיה הסשן האחרון
תן לי משהו לזכור אותו בך