לפני 14 שנים. 5 ביוני 2010 בשעה 20:31
גל של שקט מתפשט בי ובך
הוא נעים כמו כף ידי ומסוכן כמוהה
הוא רעיל ונעים
מתוק כמו דם וסמיך כמהו
אני מחייכת
בשבילך זה זמן טוב לרעוד
העיקר שהכל נעשה בשקט
שקט מבורך
החכמים קראו לזה החשיכה הנצחיתאבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים
החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח