ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 12 שנים. יום שבת, 23 בנובמבר 2013 בשעה 16:24

אני אוהבת את הדרך בה החושים שלי מתחדדים

בעוד אני מרגישה את הראש התמיד קר והגיוני שלך מתמוסס תחת מגע ידי

השתנקות של הפתעה כשאנו נמצאים במקמות שבו עלולים לראות אתנו

סיכון, אבל רק קצת...

והראש המתוחכם שלך מאבד את היכלות שלו לחשב.

 

אני מרגישה איך תחושת החושים שלי מתחדדים

איך כל מגע שלי בך ניהיה יותר ברור, ואני שמה לב לכל נשימה, כול תחושה, כל נשיכה

של גופך.

 

אני צדה עם חיוך ואת לרגע יוצאת מציניות דוממת

וחייה, פוחדת כמו חייה במרדף וחיה כמו שאת לא תמיד מעזה

אט אט מתמכרת לקצב ומגיבה עם שלך.

 

אני אוהבת את השיחות שלנו ביחד,

את הסטיות ואת החיבוק שלנו אחרי.

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י