בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 20 שנים. יום חמישי, 7 בספטמבר 2006 בשעה 8:36

ברגע שהפסקתי
לקחתי נשימה
שחררתי את שלא היה לי
ופקחתי את עיניי

עמדת למולי
רועדת וגאה

בזהירות נתת לידך להמשך על ידי
והתחלנו בריקוד
אט אט
צעד צעד צעד
ולבסוף יצא זה שיר שלם

יקרתי מה נאות עינייך
הן ניצבות שם
ללא צל של ספק
ללא צל של חרטה
ללא צל של חשש
בדיוק כמו שאהבה אמורה להיות

בעדינות אני ממשיכה את הצעדים
את שלי
ליבי שלך
המשכי לרקוד איתי
הלילה תמיד צעיר


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י