שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט מבורך

החכמים קראו לזה החשיכה הנצחית
אבל זה הפחיד את ההמון
אז קראו לזה האור הגדול
אבל החכמים לעגו לשם אגדת הילדים

החיים נכנסו למסלול קבוע
הולך וחוזר
ורק השיחרור באמצע נשכח
לפני 17 שנים. 28 ביוני 2007 בשעה 22:15

האוויר דחוס וצפוף
וכל שכבת בד דורשת הורדה
כל פיסת עור שלנו סובלת בשמש

אך מחשובתי רחוקות עכשיו מן השמש
שעומדת שוב לעלות
רחוקות הן מן האנשים ומתקדות רק בך

אני רוצה לשרוט אותך, לנשוך אותך, לנעוץ בך
לחבק אותך ולנשק אותך עם חיוך
לחייך ולהוביל אותך לפיתוי שאין כמוהו

אה, היום חם מספיק כדי לא לנשום
אבל אני מודה.
אני לא חושבת על החום הנכון


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י