לפני שנתיים. 22 בינואר 2022 בשעה 7:30
כשאני חושב על זה אף פעם לא קיבלתי פרחים.
לא מתנה ליום הגבר (זה ב 19 לנובמבר אגב).
שום מילה על זה שאני אמור לשתוק ולהחזיק את עצמי נפשית וכלכלית.
לא על זה שאני חייב לקום ולעבוד כי זה תפקיד הגבר.
מצפים ממני ליהיות החזק, השורד.
זה שיש לו פיתרון להכל.
אסור לך לבכות או להתלונן.
ואם מראים רגשות אתה חשוף מדיי.
אתה תמיד ה״תוקף״ ה״מסוכן״.
אז הייתי גבר ועשיתי וי על כל המשבצות.
אבל עדיין בגדו בי,
אמרו שאני רך מדיי,
או שאני קשה מדיי,
שאני מחמיא יותר מדיי,
שאני עובד יותר מדיי,
שאני בכיין או שאני לא מראה רגשות.
אז על הזין שלי כי אני אכבר גבר.
ואני זה מי שאני.
החיים שלי תותים כי אני בוחר לעצמי מה לעשות.
ועדיין, הפעם היחידה שאני אקבל פרחים זה כנראה בלוויה שלי…
