איזו תקופה מוזרה.
מצחיק כמה פואטי כרגע מרגיש להכנס לדפדפן הגלישה בסתר, להקליד "הכלוב" בשורת החיפוש ולהכנס לפורטל השחור אדמדם הזה.
לתחושתי אנחנו במין כלוב ענק, שלא מגביל את מרחב התנועה בהכרח, שלא חסר בו אוויר מאחר והשורדיך חשופים- אבל בכלוב לא מתמתחים בנוחות או רובצים בהנאה.
מתוך היותנו אזרחים ריבוניים( ואולי אפילו מופקרים --העין העוקבת אחרינו נאלצת כרגע להסתכל לכיוון השני ולהשגיח מפני אספקט נורא מסוים)אנחנו חופשיין בעולם. אך למרות זאת נתונים לחלוטין למרות מכווצת ,כמו מחי אגרוף.
מעבר לחוסר הפרנסה וחוסר הביטחון בהנהגה וחוסר בתחושת ביטחון במרחב וחוסר בשירותים ממשלתיים,ציבוריים,רפואים, נפשיים, חינוכיים...גם חוסר וודאות יכול להרוג אנשים מסויימים.
אני שמחה שכבר אין לו כזה כוח עליי. הוא מטרד. מציק לי, כמו זבוב באמצע הלילה בקיץ. אני בוהה בו בספק עצבים ותיסכול וספק שעשוע.