זה התחיל מספנקים קטנים על הישבן כשהייתי ממש צעירה אבל עוד לא ידעתי עד כמה אהיה מכורה.
כשקצת התבגרתי זה המשיך למשיכות קלות בשיער ונשיכות חזקות על הפטמות.
בשלב מסוים התחלתי אקטיבית לחפש את הריגוש בסקס אך עדיין לא ידעתי מהו.
כשהכרתי את השולט הראשון שלי קיבלתי הלם מהשילוב של כאב והנאה, פחד ואובדן שליטה ורטיבות שלא נגמרת גם אחרי האקט עצמו.
הוא היה מדוייק לי.
חניקות, קשירות, יריקות, סטירות, השפלות ועוד דברים רבים אחרים הפכו לחלק אינטגרלי של האקט ומיד הבנתי שעולם השילטה- כמו כל התמכרות אחרת- היא פרוגרסיבית.
לא היה די בכאב פיזי וחיפשתי שולט שייספק לי גם את הכאב הרגשי- את התחושה שאני תמיד מאותגרת על ידו במלחמה שלי להיות שלו.
האם סף הכאב עלה? יכול להיות.
אך הריגוש, הריגוש שאני כמהה לו כל כך אינו קיים עוד גם עם המנוסים שבשולטים (או הנשלטים, נשלטות וכל מה שבינהם)
נותר חלל ריק ולא מסופק שאינו יודע שובע.
