התווכחנו אם זה הבלונדיני עם הנעל השחורה או האדומה -לא הגענו לשום ודאות בנושא הזה
לא יודעת למה החלטתי לכנות אותו ה"בלונדיני עם הנעל השחורה", אבל כך יצא...
ושוב, כאילו הזמן לא עובר וגם לא עוזר, וכל השיעורים, והלימודים, והיסורים, והתקופה הארוכה שלי כאן, והגמילה, כאילו כלום, דורכים במקום, לפעמים אפילו הולכים אחורה
אני יודעת שאני שוב כנראה במקום הלא נכון, משחקת בארגז חול בגן טרום חובה.
אני מתביישת, כי הפעם הוא הצליח לגרור אותי למשחק שלו
ברגש ובחולשה שלי נתתי לו את הכוח
הפעם הוא השתמש בו לפגיעה מכוונת
עד עכשיו הוא הלך על הקצה, בהמון תחכום, משתדל לא לעשות צעד לא נכון...
והוא מגיע, עדין, מתחשב, פתוח, מלא תשוקה, כ"כ מלא תשוקה
ואנחנו שוכבים כאילו באמת אין מחר.
בהתחלה רציתי אותו לעצמי, לקטע רציני
בשלב מסויים התמכרתי לסקס מלא התשוקה איתו, והרפיתי לגמרי
הוא נראה מתקרב, בזמן, במקום, יותר ויותר, אין לי ספק בכך
ההתקרבות ברורה לגמרי
נותן לי להרגיש יותר ביטחון, מעין תחושה, שלמרות שאני יודעת שגברים
לא נקשרים ע"י סקס, הסקס כ"כ טוב שזה לא משהו שהוא היה מוותר עליו בקלות, ואני כן.
לא יודעת למה נשארתי איתו בכלל אחרי הפעם הראשונה, שבה הסקס היה גרוע ממש
פשוט ריחמתי עליו, האיבר שלו היה כ"כ קטן ורעב, ולא רציתי לפגוע בו.
אני יודעת שאני עכשיו במצב של דג ברשתו
מפרפרת
הוא יודע שאני רוצה אותו ומוכנה לשתוק על ההתעללות שלו
במקום להגיד הלו הלו, (ולעצמי -בבר הסמוך יש לפחות עשרה גברים חרמנים
שהם בטוח יותר חתיכים, יש להם פי כמה יותר גדול, ואני בחורה יפה וסקסית)
לא העמדתי אותו במקום, במקום זה הוא שמע את העלבון בקול שלי
ואת התמרון הנואש שעשיתי כדי להציל את הכבוד שלי, את המשחק המטופש שנגררתי אליו
אז יופי, גם לא הייתי ישירה, וגם אני סמרטוט
עכשיו אני רק רוצה לקום וללכת ברגש
אבל אני יודעת שהאגו לא ירגע
אני כבר מבינה, שאם הוא פגע בי במכוון, אז הוא לא באמת אוהב אותי
הוא מזלזל
אני רוצה לקום מחר לבוקר חדש
שוב להתחיל הכל מהתחלה
להתמקד בעצמי,
לאט לאט לתת למישהו חדש להכנס
להיות חזקה, או בעצם להיות עשב שוטה.. כזה שלא אכפת לו מכלום
שגם סופה לא תשבור אותו
help!!!!!
מה עושים עכשיו?
לפני 18 שנים. 2 באוקטובר 2006 בשעה 2:49
