אחרי כמה חודשים טובים שהוא בשליטה ,פתאום זה שוב קורה...כשהוא מתקרב אליי הוא כבר לא עומד בזה יותר, אני מרגישה שהוא נמס לי בידיים. זה המקום שלו שאני אוהבת, המקום שהוא בלי מילים מראה רגש , בלי לדעת שזה נראה. כשאני מתקרבת אליו, אני גם משוחררת, זורמת, נמסה לו בידיים, זה רגע כזה מופלא ששנינו משחררים הכל ופשוט נמצאים שם בלי לחשוב מה היה ומה יהיה. זה תמיד המקום שאני רוצה להיות בו. לדעת שהוא שלי בלי צורך לאחוז בו, בלי לאבד את כל האוויר ברגע שהוא הולך. והוא שלי רק לרגע המופלא הזה. ואני צריכה לזכור להתמקד ברגע הזה בלי לחשוש מהבור שיבוא אחר כך..אני רוצה לנצל את הרגע הזה ולהגיד לו כל מיני דברים, אבל אני כל כך נמסה שהכל מתבלבל ואני אומרת בעיקר דברים שאומרים אל תתקרב אליי. כאילו חומות ההגנה שלי עולות ואני עושה הכל כדי שלא יראה כמה אני רוצה אותו, כי בתחושה שלי הוא לגמרי יודע שהוא שולט בי וממיס אותי. אין בינינו תקשורת. יש פחד. פחד שהוא יברח אם הוא ידע כמה אני רוצה אותו. ..למרות שבאופן מוזר אנחנו כבר הרבה זמן ביחד, ולמרות שבפעם שהראיתי לו בלי להתכוון המון רגש הוא לא ברח . רק עטף והכיל . כשהוא בא אליי עם רגש חשוף אני רק רוצה לעטוף ולהכיל אותו, אז למה זה כל כך מפחיד להביע את זה במילים?
לפני 7 שנים. 19 באוגוסט 2017 בשעה 10:42