סִימוּלָאקְרָה

בכל לילה
הוא בודק טוב טוב
מתחת למיטה, ובתוך הארון
מפשק אותי רחב
מחפש בכוס, וגם עמוק בגרון
מוודא שלא מסתתר שם אף פחד
שיפריע לי לישון

כשאתה מתנגש בי
שוב ושוב
מה הפלא
שבסוף תמיד יורד מבול

כשאמרת שללשון שלי יש טעם של בית
ושל אינטימיות 
ושל חור עמוק למרכז האדמה
ושל שמחה
וחיים
ומתנה

זה הצחיק אותי
כי אלה בדיוק הטעמים 
שליקקתי ממך

כששאלתי אותו

תגיד -
אני יותר זונה,
או יותר כלבה?

הוא ענה לי -

פה גדול
עכשיו למצוץ,
ילדה טובה

אני נמלאת בך
ועולה על גדותי
ואינני מלאה
אף פעם

לא-תשבע עין לראות
לא-תימלא אוזן משמוע
לא-יחדל לב לדעת

אני רוצה שתגיע לשבעה
תיגש לאמא שלי
תחבק ותשתתף בצערה

וכשהיא תשאל אותך מי אתה
תגיד לה
שאתה זה שניסה לתקן 
את כל הטעויות שלה

וגם תגיד לה
שמהצלחת שלך
אני גמרתי 
הכל

היא מתגנבת החוצה כשאני לא שמה לב,
יורקת
בועטת 
צורחת 
גועשת
נושכת 
שורטת 
בורחת 
תולשת
 

קורסת
דורסת
הורסת 
 

אבל אתה לא מפחד ממפלצות.
אתה יוצר אותן

אבל רק אתה 

רואה אותי

הוא הביט לי עמוק בעיניים
ודקר עם סכין את הלב
ולחש לי באוזן תרגישי
כמה אהבה זה כואב

אז אימצתי אותו אל חיקי
ודמו התערבב בדמי
וצעקתי תראה איך אותך
אוהבת חזק גם אני