סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סִימוּלָאקְרָה

לפני 6 שנים. 12 בנובמבר 2018 בשעה 17:25

אני באה לוח חלק.
מה שהיה אני לא זוכרת. מה שיהיה בידיים שלך.
יש יתרונות בזכרון דפוק. כל הזמן מתפנה מקום לזכרונות חדשים. מישהו אמר לי שאני לא שוכחת, שאני מדחיקה. הוא לא מקבל את זה שאני דגה. אולי הוא צודק. אולי אני בהדחקה, ואולי על כל דחיקה, צריכה להגיע משיכה.
מהשיער. מהלשון. מהזרוע. עד שאהיה מספיק קרובה. עד שאזכור, אותך.
אזכור כאב, ואזכור עונג. אזכור אהבה, ושייכות. תזכיר לי כל כך חזק, תמשוך כל כך קרוב, שלא אוכל יותר להדחיק. או לשכוח.
אני באה טאבולה ראסה. פעם עוד יהיו לי זכרונות ממך

 

אפסון מאותגר עקבים​(נשלט) -
טרופיקל את כל כך מיוחדת וחטובה !! וואוו
לפני 6 שנים
Subtropical - תודה אפסון 💋
לפני 6 שנים
little girl​(נשלטת){KM} - יפה שאת. אני רוצה מקום בזכרון הזה.
לפני 6 שנים
Subtropical - אולי תצטרכי להזכיר לי שוב, ושוב, ושוב. רק ליתר בטחון ❤️
לפני 6 שנים
אוהב נשים כנועות​(שולט) - זה נשמע שאת חופשייה מדי, שאת צריכה מסגרת.
לפני 6 שנים
Subtropical - אני צריכה זיכרון
לפני 6 שנים
Cloud_Lord​(שולט) - אני זוכר פעם, מזמן, שכתבת על כל החורים שיש בך, שמגיעים איתך כולם. ועכשיו, טבולה ראסה, מוכנה לקבל את הטבעת הזכרונות ממי שיהיה מספיק חזק, פנימית וחיצונית, להטביע אותם בך. יפה כתבת, וכמובן, כמו תמיד, יפה צילמת וערכת.
לפני 6 שנים
Subtropical - יש צלקות וכאבים שנשארים לנצח. אלה הדברים הטובים שחומקים.
יפה שזכרת. יש לך זיכרון טוב
לפני 6 שנים
אפסון מאותגר עקבים​(נשלט) - מעניין אותי איך אפשר להיות ראש חלק, אחרי שאתה עמוס במטען משלך. אני מנסה להיות דף מחוק. אולי זה בגלל האגו שלי.
בכל מקרה, מעניין מה שכתבת.
לפני 6 שנים
Subtropical - זה לא בשליטתי, זה פשוט קורה.
דיפוזיה של הזיכרון
לפני 6 שנים
סועד קשוח - אני באה טאבולה ראסה. פעם עוד יהיו לי זכרונות ממך שגם אותםמקרוב לוודאי אשכח, ברצון או שלא במכוון, כדי לפנות מקום נקי וחלק למטביע ולחורט הבא.
לפני 5 שנים
Subtropical - ואולי כשיגיע משהו שיטביע חותם, הוא ישאר לנצח
לפני 5 שנים
סועד קשוח - ואולי חיובי שכזה.
וכל יום אותו חותם יזכיר לך את האתמול.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י