לפני 6 שנים. 12 בנובמבר 2018 בשעה 17:25
אני באה לוח חלק.
מה שהיה אני לא זוכרת. מה שיהיה בידיים שלך.
יש יתרונות בזכרון דפוק. כל הזמן מתפנה מקום לזכרונות חדשים. מישהו אמר לי שאני לא שוכחת, שאני מדחיקה. הוא לא מקבל את זה שאני דגה. אולי הוא צודק. אולי אני בהדחקה, ואולי על כל דחיקה, צריכה להגיע משיכה.
מהשיער. מהלשון. מהזרוע. עד שאהיה מספיק קרובה. עד שאזכור, אותך.
אזכור כאב, ואזכור עונג. אזכור אהבה, ושייכות. תזכיר לי כל כך חזק, תמשוך כל כך קרוב, שלא אוכל יותר להדחיק. או לשכוח.
אני באה טאבולה ראסה. פעם עוד יהיו לי זכרונות ממך