סִימוּלָאקְרָה

אני רוצה לקחת סכין ולפתוח אותי.
לחתוך את בית החזה שתראה איך הלב מתרחב לקראתך.
אני רוצה להמשיך את החתך לאורך הבטן למטה, ומשם לזיין לעצמי את הכוס עם הלהב, פנימה-החוצה-פנימה-החוצה, לנסר עד שכולי תיפרס בפניך, ותוכל לסמן את אברי הפנים, תחרוט עם הסכין לב קטן על כולם. על השחלות והקיבה והרחם והמעי והלבלב. גם על הלב תחרוט לב. כמו שחורטים על גזע של עץ.

אני רוצה לקחת סכין ולפתוח אותך.
לחשוף את הלב הענק שלך, ולנשק אותו.
ולהמשיך לפתוח לכל האורך ולנשק את כל האיברים שלך מבפנים.

ואז אני רוצה לערבב.
את האיברים שלך ושלי.
לחבר עורקים, 
להצמיד לבבות,
ארבעה חדרים, ארבע עליות.

ונהיה יחד גזע עבות, 
נצמיח שורשים, וצמרת
ויהיו לנו פירות. 
 
וזה יהיה המחנה שלנו