סִימוּלָאקְרָה

**
אני שותה ממך והופכת קטנה. קטנה ונזקקת.
השפתיים מחפשות להתחבר אל כל הקצוות שלך. אצבעות ואף ולשון ופטמות וזין. אני יונקת ממך נוזלים ומילים ומחשבות. אני יונקת ממך אהבה. אני יונקת והופכת גורה שלך, קטנה ומוגנת

**
אני אוכלת ממך והופכת גדולה. גדולה ומסוגלת.
אתה מעודד את הטורפת שבי לצאת, משחרר אותה לחופשי. אני לועסת את הבשר שלך, בביסים רעבתניים, בבולמוס בלתי נשלט, עד העצמות. אני בולעת אומץ ובטחון, עד שכולך בתוכי, עד שאני מלאה בך, ואני גדולה וחזקה

**
אתה תולש אותי מהשיערות, כמעט עוקר את הראש ממקומו. שולף אותי מתוך החלום שלנו וגורר אותי בברוטאליות אל מול המראה.
אתה מעמיד אותי מול עצמי ודורש ׳הביטי כמה את יפה׳. 
ושם, בידיים שלך, אני מצליחה לראות אותי, במימדים טבעיים. ושם, אני מאמינה