בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

The Tempest

לפני 5 שנים. 31 בדצמבר 2018 בשעה 20:09

אני הכי אוהבת את הידיים שלך. 

שאר הצעצועים מהממים, נעימים, כואבים, 

אבל כפות הידיים שלך הן תמיד השיא. 

יש בהן הכל, ליטוף אוהב, ניגוב דמעה, משיכת שיער, סטירות, כאפות, אצבעות שחוקרות את הגוף שלי, מגע חם שמרגיע לי את הנשמה ומשתיק לי את הפחדים. 

אין מקום יותר מוגן ומגונן בעולם מהחיבוק שלך,

כשהידיים שלך עוטפות אותי ואני מרגישה קטנטונת, ברגעים האלו אני אומרת לילדה שבי ״תראי איך אוהבים אותך, תראי כמה את ראויה״. 

אין דבר שגורם לי חייך יותר מלהתעורר באמצע הלילה כי אתה מושך אותי חזרה לתוך הידיים שלך, מחפש וטומן את כפות הידיים שלך במקומות חמים בגוף שלי. 

אין דבר שמרפא את כל השדים שלי יותר מהרגע בו אתה ממטיר עליי סטירות ברצף שלפעמים אני כבר יכולה לעמוד בו. 

אין דבר יותר מנחם מכפות הידיים שלך שמלטפות את השיער שלי ברגע הספציפי שאתה נותן לי להסדיר נשימה אחרי שזיינת לי את הגרון. 

אין דבר יותר סקסי מהדרך שבה אתה מחזיק את הסיגריה שנייה אחרי שגמרת בתוכי או עליי. 

ואין דבר שגורם לי להתאהב בך יותר מהרגע באוטו שאתה מושיט לי כף יד שאומרת ״עזבי אותך שטויות, אני אוהב אותך״. 

Ubuntu - השורה האחרונה ששווה הכל ומכאיבה מכל.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י