חדר כושר זה מקום מעניין . אני עוברת ליידו עם טייץ סוטה מבליט חמוקיים . לא עשיתי דבר יוצא דופן . הטייץ היום על הבמה . אני מרגישה את ההתעוררות שלו . חשה בהבזק של רגע את הבליטה היפה שלו שם בין הרגליים . החבאתי חיוך . הבחנתי שהוא לא ממש יודע מה לעשות ..כי זה קצת הפך אותו ..טוב - זה בולט נורא . הוא משנה כיוון והולך לכיוון הברזייה . אחרי פחות מ15 שניות , הוא חוזר שוב לכיוון שאני עומדת . כמו ילד שיצא מהבית וחזר כי הרגיש שבכל זאת הוא מעוניין לקחת את הסוכריה שהשאיר על המדף . 🍭. הבליטה נשארה עומדת לתפארת . חזקה , מרשימה רוצה כבר לפרוץ מהבד החונק והחסר רחמים . הרגשתי איך הבליטה הזאת מתרגשת ממני , עומדת היכון מוכנה לקרב . (קרב חם יש לומר ). עברתי להרים משקולות . הוא תפס עמדת תצפית ליד הקיר , והתענגתי מהמבטים הארוכים שהוא שלח אליי . אוי קרמבה ... הרגשתי שאני נמסה כמו חמאה . משוחררת , מרוגשת , חמה . ♣️ והאמת ? סדינים לא התעופפו באויר וגם לא כריות . ובסופו של דבר חזרתי ככה הבייתה . חמה , מרוגשת , מחורמנת , מתלהבת . כי לפעמים לאישה יש את הריגושים שלה . זר לא יבין זאת
לפני 6 שנים. 25 ביוני 2018 בשעה 18:36