לפעמים בא לי יותר לכתוב . יותר לפרוק . יותר להוציא דברים ששוכבים בתחתית השק . אבל קשה לי . משהו חוסם אותי . לפעמים בא לי בחיי הפרטיים - יותר להיות מעיזה , פורצת , יוזמת . אבל קשה לי .משהו עוצר אותי . לפעמים בא לי לעשות דברים גדולים . דברים שישאירו חותם . דברים שיזכרו אותי יותר טוב . אבל קשה לי . משהו עוצר בעדי . לפעמים כשאני נמצאת בחברה - אני יכולה להגיד דברים יותר שנונים וחכמים או לתת הברקה מעניינת , אבל משהו עוצר בעדי . משהו שאומר לי ״היי גברת -את לא תהיי לי פה גדולה אחת״. לפעמים אני מרגישה שאני פוחדת להראות מי אני . אז אני בוחרת גודל לעצמי שהוא לא גדול מידי ,לא מאיים . נגיד 45%. ואז ככה אני מרגישה בנוח !. ככה אני לא ירגיש רע עם עצמי . &&& כשהייתי קטנה דמיינתי המון , ותמיד טוויתי חלומות . הייתי במטבח עושה הצגות לעצמי איך אני שרה מול מליוני איש, או נוהגת לדמיין איך אני יהיה אישה שמנהיגה אחריה אנשים . או אחת כזאת שכל החבר׳ה משוגעים עליה . שהיתי קטנה הכל היה אפשרי ....& אני שואבת כוח מאותה ילדה . היא , -היא זאת החכמה מבין שתינו . 🌸
לפני 5 שנים. 27 ביוני 2018 בשעה 20:30
