בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מראה מראה שעל הקיר

לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2022 בשעה 11:33

"את מזוכיסטית?"
"אני לא בטוחה.."

"זונה?"
"😕"

"כלבה?!"
"אה?! מה זה אומר כלבה??"

"שפחה??"
"מה זה שפחה??? מה היא עושה?!??"

 

אף פעם לא הבנתי את המונחים. לא התחברתי למושגים. יש תבניות?! כאילו- כלבה נובחת ומכשכשת בזנב? זונה היא זונה במיטה? שפחה משרתת?? מזוכיסטית תאהב כאב בכל עוצמה?! 
מה השטויות האלה???  אני,  אני.  אני הכל ואני כלום ואני לא מרגישה דבר אחד מוגדר ואבסולוטי. אני תמהיל של מה שהביחד מייצר ומוציא ממני באותו זמן נתון.

 

אבל לאחרונה גיליתי על עצמי משהו חדש (כשאני חושבת על זה, תמיד הייתי כזו) ואני לא יודעת איך הוא נקרא. מה ההגדרה המדוייקת שלו:
אני לא יכולה להכיל תחושה של חוסר שלמות מול השולט. אני חייבת שהוא יצליח לעשות בי כל שנפשו חפצה, שיהיה הכי מרוצה ממני שבעולם! 🤩 רוצה להיות הכי טובה עבורו. הכי טובה ומדהימה שאי פעם היתה לו! ואם לא ארגיש כך מולו ועבורו בסשן (דגש על סשן) אתייסר עד עמקי נשמתי, ארגיש לא ראויה, שמגיעה לו טובה יותר ממני ושמכאן הוא רק יתפשר עלי. כי הן מצליחות ואני לא! כי אחרת נובחת ואני לא מסוגלת. אפילו להוציא לשון ככה סתם אין לי היכולת. כי ההיא סופגת יפה בלי לזוז ולי כואב מאוד ומסתובבת כמו סביבון. כי כואב לי שמזיינים אותי חזק ואני נאלצת לבקש פחות עוצמה. כן! כואב לי!!! אני צרה!!! ואתם ענקיים!!! ולא- אל תתקרבו לי לתחת כי גם שם אני אתלונן 😭😭😭😭😭
ותמיד כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לספק את הסחורה אני מתחילה עם הדרמה הפנימית והבכי וההתנצלות שכואב לי וקשה לי וסליחה שמאכזבת ושלא מצליחה לספוג ושוב מתנצלת שמפריעה להנאה שלו. 

ואז, אז אני פוגשת מבט המום מתגלגל מצחוק ומופתע שלא מבין על מה לעזאזל אני מקשקשת, וקשת של מחמאות שמנסות לעשות לי סדר במוח המבולגן ולהסביר לי שאני לא פחות ממושלמת, אבל מי בכלל מאמין לו כאשר תחושת האכזבה מורגשת בעוצמה ותופסת מקום עצום ברגעים הללו..

 

אבל איכשהו אני מקשיבה בסוף..  ונרגעת. ומאמינה למה שאומרים לי. כי פתאום זה נשמע משכנע. האופן בו הם מסבירים לי נשמע מהם איכשהו די משכנע.. ומוכר.

 

ואז אני מתאוששת ומתעוררת על החיים שלי וחוזרת לתפוס עליהם תחת 😜

 

בקיצור- אז איך אמרתם שקוראים לזה??
חוץ ממטומטמת כמובן   

 

לפני שנתיים. 2 באוקטובר 2022 בשעה 17:11

---סינרגיה---

בערב סדום

ובוקר למחרת צניעות 

 

איןןןן

מושלםםםם

מזה!!!!!

 

 

כן כן, אני יודעת, רחוקה מלהיות הרבנית מלובביץ'

ועוד קצת אורך ברגליים די נחוץ

אבל מנסה :)

עם תחת אדום וכואב מתחת לשמלה

הצניעות מרגישה הרבה יותר מפוארת

ושלמה

לפני שנתיים. 18 בספטמבר 2022 בשעה 19:20

 

אתה יכול להוציא את הז**ה מֵהַקְּדוֹשָׁה,

אבל אתה לא יכול להוציא אותה מֵהַקְּדֻשָּׁה

 

 

לפני שנתיים. 20 באוגוסט 2022 בשעה 7:11

שאלת רב 😊

 

ואם חשבתי שאני אחת הסחיות כאן או לפחות הכי פחות שרוטה, מסתבר שטעיתי 😆😆😆

עשו עלי שאלת רב!!!  ואני  לא  מצליחה  להבין  מדוע זה מרגש אותי בקטע אחר!! זה מטריף לי ת'שכל!!!!!

אולי כי זה מבטא כמה הוא חושק בי על אף הפערים ביננו ואינו מתבייש לפנות עם זה ולשתף את האדם שהוא הכי מחוייב לו?  אולי בגלל שהחיבור הפנימי שלי לדת חזק יותר ממה שזכרתי?  או אולי בגלל שזו תמצית האמת שאני סוגדת לה? ומה קל יותר מלסמוך על ישות גבוהה עליונה שתעשה את זה הכי קל ונכון עבורי ותקבל במקומי את ההחלטה- כן או לא.  מתאימים או שלא.

 

קיבלנו תשובה.  שלילית 😊

היה לי די ברור שזו התשובה שנקבל. כי זה הכי נכון. עבור שנינו. יש תהום ביננו על אף החיבור הפסיכי והמדוייק להפליא.

אני לא מבואסת. בטח שלא עצובה. במקום מסויים אולי הוקל לי?.. כי אני יודעת שזה לא קרה סתם. משהו חזק מלמעלה שלח אותו לבעוט בי ולזעזע את עולמי והוא היה רק הצינור.

 

כבר תקופה שאני מתבוססת עם עצמי ותוהה, לא מבינה. תמיד הרגשתי עוף מוזר בכל מסגרת או מעגל שנמצאת בהם, וככל שהמעגלים גדלים כך מייצרת לעצמי מקום נוסף להרגיש בו את הפער. 

בכל מקום שנמצאת אני הסאחית עם המצפון המוגזם. זו שסוגדת לאמת, לערכים, לאתיקה, למוסר. כאילו מדברת בשפה אחרת מהסובבים אותי ולרוב גם לא מובנת. וזה דופק ת'מוח במיוחד כשאני נמשכת לעולם הבדס"מ בו כמעט הכל (בתפישה שלי) זה ההיפך הגמור, ומנסה למצוא את המקום הנקי שלי בתוך משחק הבוץ העצום הזה.

 

איףףףף

בעצם לא ממש איףףףף

 

אני מרגישה בצומת של קבלת החלטות. תחושה של השהיה וריחוף נעים, שקט ומלטף. אולי זה בכלל הגיל הזה שהגעתי אליו חחח שנשאלות שאלות, אבל אני מרגישה שמשהו חדש עומד לקרות..   אני פשוט עדיין לא יודעת מה  :))  

 

ואוו איזה מגניב

 

לפני שנתיים. 9 באוגוסט 2022 בשעה 4:59

"אני מוכנה לעזוב עבורו את הבדס"מ"

 

 

וונילי 

צעיר ממני במספר שנים שמתביישת אפילו לרשום בכמה 😔

דתי ואדוק ביותר

כל כך דתי (וצעיר) שמספר הנשים שהיה איתן הוא פחות ממספר האצבעות שבכף ידי...

 

יד ה' כמו נגעה בנו ומשכה את שנינו מהחולצה, הדביקה אותנו ונעלמה.  עכשיו  תתמודדו! 

מה???????  מה אני אמורה לעשות עם זה?????? 

 

לכי תסבירי חיבורים של מעלה 🤦🏻‍♀️ במיוחד עבורי, שכמעט אף אחד ביקום כולו לא מצליח למשוך את תשומת ליבי. מנסה להבין אם מישהו שם למעלה צוחק עלי, שם אותי במבחן. או שמה אומר "קחי, זה שלך. הבאתי לך!"

מחפשת את המכנה המשותף בינו לבין הקודם כדי לזהות מה האקס פקטור שאני זקוקה לו בגבר- מה הדבר הזה, הניצוץ, שתופס אותי??  כלום. אין כלום כרגע. שום קשר או דמיון. או פשוט מבולבלת?! 

 

בין מלחמה של התנגדות לבין הכלה את הסיטואציה. פסיכית זוט עני 🤦🏻‍♀️   גאד דאמט

 

 

אז אמרתי לחברה שעבורו אני מוכנה לעזוב את הבדס"מ. והתכוונתי לזה. אבל אז  הוא  ואני  התקרבנו..

 

אני לא אצטרך לוותר 😈

 

 

 

ה' אני לא מבינה אותך 🤦🏻‍♀️ נשבעת שלא

לפני שנתיים. 16 ביולי 2022 בשעה 7:59

מאז שאני זוכרת עצמי בגיל תיכון, עיני רוב הזכרים (הבוגרים יש לומר, לא בני גילי) היו מופנות אלי בתאווה. לא נעים להיות בת 15 ולשים לב שמבטם של הגברים מופנה לחזה שלי ולא אלי כשמשוחחים. לראותם נוטפי ריר כשמדברת ולא באמת מקשיבים למה שיש לי לומר. ובעיקר מזהה במימיקה שלהם את גלגל השיניים עובד, כאילו מפנטזים מה היו יכולים לעשות לחזה הגדול הזה ולגוף המקומר בעל החמוקיים אילו היינו לבדנו בפינה צדדית.

מהר מאוד הבנתי שאם אני רוצה שיקשיבו לי, יראו אותי ויבינו שיש בי הרבה מעבר לאובייקט סקסי עלי להצניע כל אלמנט שיכול למשוך את העין לכיוון המיני. מה שלימים גרם לי לחבק באהבה את המראה האנורקטי וחסר המימד הנשי.

אני הצעירה התעסקתי בהסתרת מבנה הגוף כשלא ידעתי שמיניות יכולה להתפרץ בהיבטים שונים: בהליכה, ישיבה, מבטים..  

עברו השנים, הייתי כבר בוגרת ומוצאת שמתמודדת עם זה שוב רק בצורה אחרת- בכל מקום שעבדתי, לקוחות (בעיקר נשואים) התחילו איתי. כל יום ולעיתים כמה גברים ביום. זה לקח אותי אחורה, אל מוטיב תחושת האובייקט רק שהפעם עם תחושת האשמה, שינאה והלקאה עצמית- מה אני עושה לא נכון שגורם לכולם להתחיל איתי?? מה אני משדרת שגורם לגברים נשואים לחשוב שאכנס איתם למיטה שהרי רק עבור זה הם מתחילים איתי!! 

פסדר, תגידו שאני חתכת בכיינית- "היא סקסית, גברים מתחילים איתה והיא מתלוננת. נשים היו מתות להיות במקום שלה" 

סבבה.. לא עבורי! לא לי! אני לא מעוניינת!!!

שנים שההצלחות שלי בעבודה היו "בטח שהיא מוכרת כל כך הרבה- היא נכנסת למיטה עם הלקוחות לכן מצליחה לסגור כל כך הרבה עיסקאות"   אוקיי??? זה לא פאן!! לא כיף כשמתפלאים מההצלחות שלך, מקטינים את היכולות שלך ומצמצמים אותם ל"זה בטח רק בגלל הציצים"

 

שנים של הסתרה והצנעה כניראה עשו את שלהם עד כדי דיכוי החשק המיני שלי. ולא רק שכך- לא חשבתי אף פעם שאני ניראה טוב, לא אהבתי את הגוף שלי ובטח שלא חשבתי שאני יפה.

 

ואז נחשפתי לבדסמ.. משהו בפתיחות המינית כאן, באפשרות שזה מקובל ואף רצוי להיות מושכת, גרם לי להפתח, לתת לעצמי הזדמנות לעשות עבודה (וכמובן שבמקביל גם עם המטפלת שלי) ולקבל את עצמי כמו שאני מבלי להרגיש אשמה.

כאן, ומול הנכונים, אני יכולה להיות אני מבלי להתפרש, מבלי שיחשבו שאני מנסה לבלוט, לפלרטט, מבלי שישימו זרקור על המיניות שלי שהרי הכל כאן מיני ומקובל. בסשנים אני מאפשרת לעצמי להיות קשובה לגוף ומתוך החיבור שנוצר לי עם עצמי אני נותנת לו להוביל אותי ולזוז כפי שמרגיש לו- מיינדפולנס במלוא ההדר. אני מרשה לעצמי להעלות כאן תמונות סקסיות ולהתפלא כל פעם מחדש שזו אני שם בתמונה. "פאקק זו אני?!?! יצאתי כל כך סקסית!!! אמא'לה איזה מגניב!!! אני בשוק שזאת אני 🙈"

עדיין לא אקפוץ מדי על גברים/חברים בקהילה עם חיבוקים ונשיקות (למרות שהכי רוצה כי אני בן אדם של מגע וחום) כי מרגישה שחייבת להצניע, שלא יתפרש כאילו שאני מתחילה איתם, שלא חלילה אכשיל אותם ואגרום להם למחשבות שגויות.

 

ואז זה:

"ראינו את הסשן שלך ביום שישי. הוא היה מאוד תיאטרלי. ראו שהתמקדת בעשיית הצגה, למשוך תשומת לב ולהיות מינית וסקסית. אגב, גם לפני שנתיים עם השולט הקודם שלך כך ניראת בכל הסשנים שעשיתם בפומבי. נו, את יודעת- את אוהבת לעשות הצגות ובאופן מיני".

 

טמבלים!!!! זאת אני!! כניראה שזאת אני?!?!?! אם הייתי כך גם אז וגם היום כאילו דאאאא!!!! 

אני???? משחקים?!?!? אני?????

מילא הייתם זרים... 🤦🏻‍♀️

 

אתם כל כך לא מכירים אותי אם שמים את צמד המילים משחק או לא אמיתית ואותי באותו המשפט.

 

😠

ממממ.. לא חשבתי שזה יגיע גם לכאן. מבאס. 

היום אני בוגרת יותר. אני למודת ניסיון ויודעת שלצערי אני יכולה להראות כך מהצד ושגם כאן ידברו ולכן לוקחת את הנאמר בפרופורציה (למעט הבכי והסרטים שהיו אתמול 😉) 

היום אני יודעת לומר "כולכם על הזין שלי! זו אני ומפסיקה להתנצל שיוצא לי מדי פעם סקסי!! זדיינו!!!" ולהבא, יהיה נחמד יותר אם תבואו (אם תבוא- זה הקרוב אלי, החבר) לשאול, להבין, להציף. ולא להתיימר בזחיחות שמכיר אותי ולהציב בפני עובדה- את שחקנית.  כי זרים וכאלה שלא קרובים אלי, לא מעניינים אותי. לא מעניין לי מה חושבים עלי. אני יודעת מי אני, חברים שלי יודעים מי אני וזה מספיק לי.

אבל לקבל את זה ממישהו קרוב... אוףףףף.  מאכזב.

 

 

קללה או מתנה? 

 

לפני שנתיים. 9 ביולי 2022 בשעה 17:02

 

לפני שנתיים. 19 ביוני 2022 בשעה 5:19

Overrated

לפני שנתיים. 18 ביוני 2022 בשעה 6:21

 

לפני שנתיים. 7 באפריל 2022 בשעה 19:17

דאמט 🤦🏻‍♀️

שומעים?? לא נעים לי וזה, אבל לראות בטלוויזיה כל כך הרבה גברים חסונים (!!) על מדים (!!!) עם נשקים שלופים (!!!!) 😎

מאדרפאקר 😋

פליזזזזז תגידו לי שזו לא רק אני 🙈

 

פתאום גאנג באנג לא נשמע רעיון כזה גרוע 🤔