"את מזוכיסטית?"
"אני לא בטוחה.."
"זונה?"
"😕"
"כלבה?!"
"אה?! מה זה אומר כלבה??"
"שפחה??"
"מה זה שפחה??? מה היא עושה?!??"
אף פעם לא הבנתי את המונחים. לא התחברתי למושגים. יש תבניות?! כאילו- כלבה נובחת ומכשכשת בזנב? זונה היא זונה במיטה? שפחה משרתת?? מזוכיסטית תאהב כאב בכל עוצמה?!
מה השטויות האלה??? אני, אני. אני הכל ואני כלום ואני לא מרגישה דבר אחד מוגדר ואבסולוטי. אני תמהיל של מה שהביחד מייצר ומוציא ממני באותו זמן נתון.
אבל לאחרונה גיליתי על עצמי משהו חדש (כשאני חושבת על זה, תמיד הייתי כזו) ואני לא יודעת איך הוא נקרא. מה ההגדרה המדוייקת שלו:
אני לא יכולה להכיל תחושה של חוסר שלמות מול השולט. אני חייבת שהוא יצליח לעשות בי כל שנפשו חפצה, שיהיה הכי מרוצה ממני שבעולם! 🤩 רוצה להיות הכי טובה עבורו. הכי טובה ומדהימה שאי פעם היתה לו! ואם לא ארגיש כך מולו ועבורו בסשן (דגש על סשן) אתייסר עד עמקי נשמתי, ארגיש לא ראויה, שמגיעה לו טובה יותר ממני ושמכאן הוא רק יתפשר עלי. כי הן מצליחות ואני לא! כי אחרת נובחת ואני לא מסוגלת. אפילו להוציא לשון ככה סתם אין לי היכולת. כי ההיא סופגת יפה בלי לזוז ולי כואב מאוד ומסתובבת כמו סביבון. כי כואב לי שמזיינים אותי חזק ואני נאלצת לבקש פחות עוצמה. כן! כואב לי!!! אני צרה!!! ואתם ענקיים!!! ולא- אל תתקרבו לי לתחת כי גם שם אני אתלונן 😭😭😭😭😭
ותמיד כשאני מרגישה שאני לא מצליחה לספק את הסחורה אני מתחילה עם הדרמה הפנימית והבכי וההתנצלות שכואב לי וקשה לי וסליחה שמאכזבת ושלא מצליחה לספוג ושוב מתנצלת שמפריעה להנאה שלו.
ואז, אז אני פוגשת מבט המום מתגלגל מצחוק ומופתע שלא מבין על מה לעזאזל אני מקשקשת, וקשת של מחמאות שמנסות לעשות לי סדר במוח המבולגן ולהסביר לי שאני לא פחות ממושלמת, אבל מי בכלל מאמין לו כאשר תחושת האכזבה מורגשת בעוצמה ותופסת מקום עצום ברגעים הללו..
אבל איכשהו אני מקשיבה בסוף.. ונרגעת. ומאמינה למה שאומרים לי. כי פתאום זה נשמע משכנע. האופן בו הם מסבירים לי נשמע מהם איכשהו די משכנע.. ומוכר.
ואז אני מתאוששת ומתעוררת על החיים שלי וחוזרת לתפוס עליהם תחת 😜
בקיצור- אז איך אמרתם שקוראים לזה??
חוץ ממטומטמת כמובן
