סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מראה מראה שעל הקיר

לפני 4 שנים. 21 במרץ 2020 בשעה 10:02

"די.." מצליחה למלמל בקול מוחלש ובריחוף "זהו.. אני לא יכולה עוד.." בתוך סחרחורת של שקט וריק, מנסה לתקשר איתו "בבקשה, אל תעשה לי את זה.." -שמעתי שהוא פתח את ערכת החשמל וידעתי שלא אעמוד בזה. ברגעים כאלה אני שוכחת שיש לי מילת ביטחון.

"מה קרה שרון?" שאל. הגוף רועד. בלבול ופחד אימתני שטרם פגשתי בעבר עוטפים אותי "אני מפחדת שאני אדפק מזה 😫" ופרץ של בכי בלתי נשלט פשוט זרם מנשמתי..
והוא, כיאה לו, מכיר אותי. הוא לא צריך את מילת הביטחון כדי לזהות מתי אני מגיעה לקצה גבול היכולת שלי.
הוא עזב את הערכה, מיהר לגשת אלי, הרים אותי חסרת הכוחות והמייללת בבכי, התיישב על הספה, הניח אותי על ברכיו, הצמיד אותי לחזה שלו, ליטף את ראשי וגופי, הצמיד את ראשו לראשי ולחש לי באוזן "ששש.. אני כאן והכל בסדר. לא יקרה לך שום דבר רע. אני שומר עליך"
מבולבלת, מתייפחת ודומעת על חזהו "אתה לא מבין בכלל 😭 אני חושבת שנידפקתי 😭😭"
"למה את אומרת את זה? מה קרה? תשתפי אותי בבקשה"
איך אסביר לו.. לעצמי אני מפחדת לומר בקול.
"😭 ראיתי שדונים 😭😭😭" צחוק קטן הבליח לי וקטע את בכי התמרורים.
"שדונים? מה זאת אומרת?"
"ראיתי שדונים 😭😭😭 שחורים 😭 עם זנב וכנפיים 😭😭 הם יצאו ממני וקיפצו להם כאילו רוקדים לעברי 😭😭😭 נידפקתי!!!! 😭😭😭"
הוא צוחק. ואני איתו- צוחקת ובוכה.
"שרון, היה לנו סשן ארוך ואת היית במקום מאוד מאוד נמוך וזה בסדר. היית בספייס. היית בעולם אחר. אני שמתי לב שלפרקים נעלמת ולא היית כאן בכלל".

"כן! בדיוק ברגעים האלה, כשהגוף שלי היה זרוק וברפיון מלא, שם ראיתי את השדונים. וראיתי גם את השמים והכוכבים 😭😭😭 הרגשתי שנדפקתי 😭 ובגלל זה פחדתי שתעשה לי חשמל.. הרגשתי שלא אעמוד בזה ופחדתי שאדפק ואצטרך מכאן אישפוז 😭😭😭" בוכה וצוחקת כלא מאמינה שמוציאה את המילים הללו מהפה שלי.
הוא צוחק ומרגיע: "זה היה סשן קשה מאוד ולא פשוט, ואת שרון היית מדהימה והתמסרת. ונכון, הבאתי אותך למקום מאוד נמוך, אבל אני גם ארים אותך. את לא תשארי שם. את לא לבד. אני איתך ולא הולך לשום מקום" שולח את ידו לשמיכה המונחת לצידו ומכסה אותי. ממשיך לחבוק אותי אליו ולחמם את גופי עם ידיו החזקות, הנותנות לי תחושת ביטחון. הוא שואל אותי על השדונים- מתעניין בצורה שלהם, בצבע ומה בדיוק הם עשו שם. הוא עיבד איתי את החוויה שלי וגילינו שהיא היתה דווקא חיובית ומגניבה. לאט לאט אני מרגישה שאני חוזרת לעצמי ואת תחושת הפחד מחליפה תחושת אופוריה. פאק, ראיתי שדונים!!! 😃🤩

סשנים הם חלק בלתי נפרד מעולם הבדס"מ ומטרת העל שלנו זה להגיע לספייס. אך עלינו לזכור שזה יכול להיות גם מאוד מסוכן ואפל. יש חשיבות גבוהה לקיום תקשורת, לאפטר קייר ולבחירת הפרטנר. עליו להיות אחראי, קשוב, רגיש, רצוי בעל ניסיון והכי חשוב- שהביטחון שלי יהיה נר לרגליו!

אז זה השדון החצוף שראיתי. ולא, לא איבדתי את השפיות 🤪 לפחות לבינתיים :)

 

 

MagisterDolor​(שולט) - לא מזמן היה לי אפטר קר של שעתיים וחצי, אחרי סשן של שעה.
היה שווה כל רגע 🙂
לפני 4 שנים
-ONE-​(נשלטת) - אפטר קייר.. הוא לא מוערך מספיק. הספייסים שלי ארוכים ולכן בזמן האפטר קייר אני עדיין בספייס. וזה מדהים!!!
לפני 4 שנים
MagisterDolor​(שולט) - אחשוף סוד קטן, אני נכנס ממש בקלות לדום ספייס, וצריך את האפטר קר לא פחות מהצד השני כדי לחזור בביטחה למציאות 🙃
לפני 4 שנים
-ONE-​(נשלטת) - וואלה? מגניב.. זכית. רובם נכנסים לדום ספייס אחת ל...
לפני 4 שנים
Dom Fenrir​(שולט) - להיות זה שיודע בדיוק איך להרגיש
מרגש כמו להיות זה שמביא אותן למצב הזה
שאפו לשניכם
לפני 4 שנים
-ONE-​(נשלטת) - ❤
התגעגעתי
לפני 4 שנים
Dom Fenrir​(שולט) - הדדי כל כך יקירה
שמח לקרוא שאת נהנת
🌹
לפני 4 שנים
-ONE-​(נשלטת) - 😘
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י