אני לומד רצוף מגיל 3.
למדתי היסטוריה ( למשל, קראתי את כל ספרות המקור על הטרנספורמציה של רומא מרפובליקה לאמפריה. וזה רק דוגמא), פילוסופיה (דוקטורט, חציו מטאפיזיקה מודרנית), פיזיקה תואר ראשון שני ודוקטורט (קוסמולוגיה, החצי השני של הדוקטורט), חצי תואר משפטים (פויה), כמעט תואר במתמטיקה (יאמי),קצת פסיכולוגיה וכלכלה, ספרות הנדסת חשמל, תכנות ומה לא.
כל זה במסגרת התכנית מצטיינים של האוניברסיטה. ואז, אחרי שגמרתי את הדוקטורט הראשון, התחלתי שני בביולוגיה מולקולרית ועכשיו אני עושה הנדסה גנטית בבני אדם (למחלות, תרגעו).
קראתי איזה 5000 ספרים לפחות בחיים. וכמות עצומה של מאמרים. הגעתי לספרים שאף אדם שפוי או נורמאלי לא יקרא סתם. מהתנך והמשנה והגמרא והזוהר ועד ל׳מבנה היקום בסקאלה גדולה׳ של הוקינג ואליס.
כשאני מסתכל על העולם, אני רואה הרבה. הרבה מאוד.
בחיים, אבל בחיים אני לא אבין נשים.
מה, בשם החבר הדמיוני יהוה, אתן רוצות? ולמה? למה את רוצות דווקא את מה שאני לא יודע אפילו מה?
