היום נדחיתי על ידי בת 44 יפה וחושנית על בסיס גזעי-אתני. לא הייתי מרוקאי קשוח מספיק בשבילה...אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה של type למרות שאני מבין שלהרבה אנשים יש את זה. הו וול...(oh well)
נסעתי להביא את הבוז'גילון מהקיטנה...בדרכי וגם בדרך חזרה, חלפתי על פני נשים רבות...חלקן יפות, חלקן רזות, חלקן שמנות, חלקן צעירות וחלקן בוגרות, חלקן רוסיות וחלקן פרחות, חלקן עשו לי לסובב את הראש ומיגנטו לי את העיניים וחלקן לא. מה שהיה משותף לכולן זה שאף אחת מהן לא הסתכלה עלי.
אני יודע שיש עולם ונילי נורמטיבי אאוט ד'ר...אני פשוט מעולם לא הבנתי איך הוא עובד ומה מקומי בו אם בכלל...
רופא השיניים שלי הבהיר לי לאחר בדיקה קצרה שאין שום תועלת לשימוש שלי בכדורים הנוירולוגיים.
הפצע של העקירה עדיין לא סימפטי ולטענתו בגלל זה הכאבים. הוא רשם לי עוד אתופן (הפעם 400!) ואמר לי לצפות לעוד שבוע לפחות של הגלדה כואבת.
לפני שנה בערך הייתי נתון לכאבים מזן דומה. האקסית טיפלה בי במסירות. אחד הפחדים שלי מאז הפרידה באוקטובר היה להיות במצב דומה ולבדי. אולי זה השיעור שאלוהים החליטה להעביר אותי הפעם...להתגבר גם על הפחד הזה, של הלהיות חולה לבד...להוריד עוד סיבה במוחי הקודח ל-לא להיפרד בלב מהאקסית...
אני עושה ביד שש או שבע פעמים ביום מאז שהפסקתי עם משככי הכאבים המרדימים והאכזריים של שבוע שעבר, שהורידו לי את הזיקפה ואת היצר המיני לגמרי. כבר לא בטוח מה עדיף....
לפני 19 שנים. 11 ביולי 2005 בשעה 16:17
