מתחת לפרווה

החלטנו לבלות את הימים האחרונים של השנה בפעילות הפנאי השניה הכי אהובה עלינו. 

ברביעי טבלנו בגבים הנסתרים בנחל פרת ובמפלים של נחל דוד.

בחמישי יצאנו לפני הצהרים להיפרד מהגלקסיה.

ביקרנו במערת הנטיפים ותהום ציינה שהיא בכושר טוב בהרבה מהפעם הקודמת שהיינו שם לפני 6 שנים. היא גמעה בלי בעיה את העליה חזרה שבפעם שעברה הותירה עליה רושם מאתגר בהרבה.

הדרמנו בנחת לכיוון המכתש הגדול, דרך הכבישים הנידחים והשוממים 206 ו225.

בירוחם עצרנו ברחוב הראשי לברד בטעם טושים, ובאגם ירוחם תקשרנו עם דיג מקומי נחמד ושני ילדים מעצבנים.

משם הדרמנו עוד ועוד, דרך מכתש רמון, עד לנחל פארן.

שביל החצץ הבלתי נגמר שעובר דרך ערוץ הנחל היה די מלחיץ, ונשמנו לרווחה כשהגענו ממש לקראת השקיעה לחניון לילה בארות עדה. בחרנו עץ דוגמן, הקמנו את המחנה הצנוע שלנו (לראשונה עם מזרנים ושק״שים), וכיוונו את המצלמה לכיוון דרום מערב.

הלילה היה חם ויבש, ועבר בשקט מופלא, בחושך מופתי ובנועם. ירדתי לה במסירות תחת שמי המדבר זרועי הכוכבים, ואפילו הצלחנו לישון לפרקים. כשהתעוררנו ב4:30 התחלתי להכין קפה והשמעתי קריאת ניצחון כשהצלחתי להבעיר אש בגזיה, אבל אז התברר שתהום אמנם ארזה פק״ל קפה/תה מפואר ועשיר אך שכחה להביא פינג׳אן: ״אוףףף אני מעייפת את עצמי!״.

עם דמדומי הזריחה התברברנו בחיפוש אחרי קניון עדה, מה שהוביל אותנו לנופים מפוארים בשבילים לא מסומנים, עד שהתייאשנו ושבנו על עקבותינו. נסענו לכיוון הכביש ולאחר כקילומטר איתרנו את ההתחלה של השביל לקניון עדה, לא לפני שחצה אותנו בריצה פראית עדר של כ10 צבאים אפופי הוד וקסם.

עלינו את הקניון המאתגר והצר (מסתבר שאין שם h&m ובורגראנץ׳🙃), טיפסנו על הסולמות והדרגיות והגענו לתצפית המרהיבה שמשקיפה על כל האזור המדהים הזה. ירדנו חזרה אל האוטו ונסענו בזהירות דרך שביל החצץ, כשהפעם מור ירדה מהרכב בחלק בו ירד לנו הלב לתחתונים בדרך לשם כי הרגשנו שאנחנו כמעט שוקעות. 

יש לציין שתהום היא פרטנרית נהדרת לכל ההרפתקאות האלה. שתינו חרדתיות ודאגניות למדי, צריך הרבה אומץ להתגבר על החששות והפחדים ולהגשים את הפנטזיות אקסטרים האלה למרות הכל, ותהום לא מוותרת וחותרת בכל הכח לעבר הפסגות והע(ו)מקים שאנחנו מגלות יחד, גם כשהדרך קשה ומפחידה ונראה שהלכנו לאיבוד.

צהלנו בשמחה כשעלינו חזרה על הכביש, ואחרי קפה במצפה רמון גמענו את הדרך בכבישים הפתוחים והגענו העירה בדיוק בזמן להצגה הגדולה. המעלית בבנין לא עבדה והיינו צריכות להעלות את כל הציוד 7 קומות בשתי נגלות, ואז עוד ללכת להחזיר את הרכב.

היה שלום מדבר אהוב, אנחנו עוד נשוב… 🌌🌄🏜
שנה טובה ומתוקה לכולן.ם 👯‍♀️💋💖🍯🍎