יש מישי בכלוב, שקילרה אותי לפני חצי שנה לשבועיים, (לפני שפגשה אותי!) ועד היום מתעקשת לספר עלי שקרים וחצאי אמיתות בצורה מגמתית, לכל בחורה איתה יצרתי קשר פחות או יותר, ובטח גם לכאלה שלא. זה לא נורא מפריע לי אניווי אבל החלטתי להקדיש לה שיר, לה ולכל שאר מבקרי, שונאי, ובאופן כללי כל מי שיש לו טענות לגבי. השיר הנבחר הוא Walking in my shoes של דפש מוד...
הייתי מספר לכם על הדברים שהן מעבירות אותי
הכאב שלו אני נתון
אבל אלוהים בעצמה היתה מסמיקה
משתים אין ספור פרושים לרגלי
פירות אסורים עבורי לאכול
אבל אני חושש שהדופק שלכם יאיץ
עכשיו, אני לא מחפש מוחלטות
מחילה עבור הדברים שאני עושה
אבל בטרם תגיעו לכל מסקנה
נסו ללכת בנעלי
נסו ללכת בנעלי
אתם תמעדו בעקבותי
תקיימו את אותן פגישות שקיימתי
אם תנסו ללכת בנעלי...
תמותה היתה מזעיפה פנים
הגינות היתה מתנשאת
על גורל השעיר לעזעזל שנהיה ממני
אך אני מבטיח לכם כעת, שופטי ומושבעיי
הכוונות שלי לא יכלו להיות טהורות יותר
התיק שלי קל לאבחון
אני לא מחפש מצפון נקי יותר
שלוות נפש אחרי מה שעברתי
אבל בטרם נדבר על איזושהיא חזרה בתשובה
נסו ללכת בנעלי
נסו ללכת בנעלי
אתם תמעדו בעקבותי
תקיימו את אותם פגישות שקיימתי
אם תנסו ללכת בנעלי
אתם תמעדו בעקבותי...
לפני 19 שנים. 13 ביולי 2005 בשעה 11:23