השקט הבלתי נסבל הזה בערב, או בעצם הפחד ממנו החזיקו אותי בקשר לא ראוי, לא מספק, לא מהנה ולא מענג למשך חמישה שבועות. אתמול בלילה זה פשוט זעק לשמיים בצורה שכבר אי אפשר היה להתעלם ממנה. תפיסת המציאות מתחדדת ללא ספק כאשר אתה לובש תחתונים וחזיה מתחרה אדומה וחוטף מכות בלי קשר לכלום.
אני עייף
אני רוצה לישון ולהתוערר בלי כאב ועם מרץ
האקסית לא יצרה איתי קשר מארצות הברית כבר 4 שבועות או משו. בטח מזדיינת עם כושים.
אני מרגיש שמן ומכוער ואני צריך להסתפר
מצבי הורע עד כדי כך שהלכתי לאופיס דיפו (בעע) היום על מנת לקנות משחק NBA למחשב בשביל לשרוד את הסופ"ש המאיים המתקרב. (אני לבד בלי קופיקו השבוע) אלוהים חייכה לעצמה, ולאחר הליכה של רבע שעה בחום גיליתי לאכזבתי אך איכשהו לא להפתעתי שאין את המשחק.
שומדבר טוב לא קרה לי היום, אינפאקט, שומדבר טוב כבר לא קרה לי המון זמן.
לפני 19 שנים. 13 ביולי 2005 בשעה 20:47
