האינסומניה שלי לא מפסיקה. הזמן היחיד שבו אני מרגיש ממש עירני, חד, פעלתני ומלא חיות, זה כשאני נשכב במיטה ומנסה להירדם. אם אני מתייאש וקם מיד חוזרות גם העייפות והכבדות, וכך גם במשך כל היום. בכל זאת התעוררתי בבוקר ועשיתי סידורים וקניות וטלפונים, ועכשיו אלך לעבוד. יש לי קצת מחסום יצירתי להתגבר עליו.
מוטב גם שלא אהיה קשה מדי עם עצמי, זה סתם משתק. אני מסתכל אחורה על, נגיד, ארבעת החודשים האחרונים. לפני ארבעה חודשים התחיל סיפור המאהב שנמשך חודש, בעוד זה מסתיים התחיל סיפור המעבר של קופיקו לחדרה וכל המאבק המשפטי שבינתיים על הולד אבל עוד יתחדש וכל המחיר שזה גבה, ואז הקלטתי חצי אלבום (החצי השני יבוא עם הגשם) ואז הגיעו החגים והיומולדת על דכאונותיהם, והנה אני עכשיו. דרך כל התקופה עבדתי ויצרתי וביליתי והשתרללתי ושמרתי על קשר עם קופיקו במעט שאיפשרו לי, ויאללה, כאילו, זה לא הספק רע בכלל.
אתמול ראינו את "השתולים" של סקורסזה (אחלה סרט) , ואז נכנסתי לצ'ט בתור תהום. לא דיברתי בכללי, אבל בכל זאת מיד נכנס לי (לה) לפרטי עבד צעיר והציע את עצמו. אני {שולטת} נהדרת, והוא שלח בהוראתי תמונה שאושרה על ידי תהום, ואז המשכתי לדבר וקבעתי איתו להיום, לאחר שחקרתי על הגבולות והנסיון וגובה גיל משקל, והכל בסטייל הפמדומי המשובח והמחרמן שלי. תהום קראה את השיחה בהתלהבות ("יפההה!" ) , ואז המשיכה לשוחח קצת בעצמה אבל כל פעם שלא יכלה לחשוב על תשובה טובה עברה לעיין בפורום. (כך היא עושה, בורחת, הזונה. בחיי, לפעמים אני לא מצליח להבין איך הצלחתי להנחית אותה, אז, לפני שנתיים. והיא עוד הבריזה מהפגישה הראשונה... )
אניווי, אמרתי לה שהיא הורסת הכל, והחלפתי אותה. ביקשתי את המסנג'ר, ואז הוריתי לו לפתוח מצלמה, להתפשט לאט, וכל זאת צעד צעד ותחת הוראות קפדניות והשפלות על הבגדים שלו ("חחח מה זה הבוקסרז המזעזעים האלה !" ) והגוף שלו באופן כללי. ("כשהסתובבת ראיתי איזה משו קטן ובהיר מתדלדל לך מקדימה... בהתחלה חשבתי שזו שעועית צהובה", והוא דווקא חמוד ונראה לא רע בכלל) . תהום ישבה לידי וציחקקה בהנאה גוברת, ואף התחילה לחלק הוראות משלה. לא רציתי להעמיק את הסייבר למרות שיכולתי (עמד לו כמו טיל...18 ס"מ ) , הוריתי לו להתקשר אלי (לתהום) , היא אמרה לו שהיה כיף ושהיא השתעשעה מאוד, ושהם יפגשו היום בערב בפאב כאן בשכונה.
נראה לי שיש מצב שאני יותר {שולטת} מ{שולט}, בצד הדומי שלי... (:
לפני 17 שנים. 14 באוקטובר 2007 בשעה 11:10