מתחת לפרווה

היה קר ומלחיץ על גשר יהודית אחה״צ ולפנות ערב.
ירד גשם ונשבה רוח אימתנית. כל פעם נעמדתי סביב המצלמה נגד כיוון הרוח והגנתי עליה בגופי.
פחדתי שהציוד יעוף למטה לאילון וישבור לי את הלב עוד יותר ממה שהוא כבר שבור, ושידרסו אותי השליחים של וולט כי הייתי על נתיב האופניים.
לא יכולתי לצפות בתמונות המצטלמות ולוודא שהן בפוקוס כי עטפתי את המצלמה בפונצ׳ו הירוק של תהום שנשארה שבורת רגל בבית, ואת עצמי בפונצ׳ו הכחול שהתנפח בצורה מפחידה עם כל משב רוח. עודדתי את עצמי שבכל מקרה היה שווה לעמוד שם ולחזות במחזה הזה גם אם לא יצליח הסרטון.
אבל עבר בשלום.
את המוזיקה יצרתי ב4 לפנות בוקר אחרי שעזרתי לתהום ללכת לשירותים ולא הצלחתי להירדם כי התנגן לי הנושא של הכינורות בראש.
כשחזרתי הביתה עם קו 7 התברר שתהום פיתחה שיעול טורדני ורועש בהיעדרי. חל שיפור מסויים בכאבים אם כי היא עדיין עם המון משככי כאבים מסביב לשעון. הבוקר היה פה פיזיותרפיסט לפגישה ראשונה.
חיממתי לה מרק, ניקיתי והפעלתי את המאייד, רקחתי לה ראולין ואדוויל קולד אנד סינוס, עזרתי לה להתקלח בפעם השניה היום וחתכתי לה סלט עם הרבה לימון.
A Perfect Storm is coming