סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 19 שנים. 24 ביולי 2005 בשעה 17:55

אני לא יכול.
לא מסוגל לנהל שיחה של יותר מכמה דקות, אני נגנב. מאלץ מתוכי את ההברות הנדרשות במאמץ מהיר ומסיים את השיחה בנימוס.
לא מסוגל לשמוע דברי הבל שנאמרים בסביבת העבודה שלי. הפיוזים עולים וחלחלה אמיתית מזעזעת את קרביי.
לא מסוגל לחשוב אפילו על מצב אינטימי עם מישי. להתנשק? אממ... נגמרו המסטיקים ואין לי כוח לרדת לקנות. להתחבק? חם לי...הכל דביק... סשן? תזכירו לי מה זה? אה...זה כואב, חוץ מזה למי יש כוח לזוז בכלל, אז להיות מתוזז??
ולמה שבכלל אני ארצה להישלט על ידי מישי? מה טוב בזה? מה, משלמים לי על זה? עשיתי רע למישו? מה יוצא לי מזה? ... לענג מישי? זה המון עבודה ומצריך איזשהו רצון פנימי...אין לי. אין לי לתת.

ס ו ר ר ת​(נשלטת) - עצוב לי לקרוא אותך.
באופן בלתי מקצועי, נראה לי שאתה סובל מדכדוך רציני, מן ריקנות כזו, לא סתם עצבות. אני לגמרי טועה?
לפני 19 שנים
נמש - תרשה לי לתת לך חיבוק ענקי, חם ועוטף?
לפני 19 שנים
אלילה בעליל - תגידי מותקשלי,
את לא רואה שחם לבחור ודביק לו ?
בואי חבקי אותי!

זה הזמן לומר לו ..
"אוהבים אותך דן" .

(:
לפני 19 שנים
נמש - החיבוק שלי יגיד לו שאוהבים אותו }{
לפני 19 שנים
Tainted​(לא בעסק) - אז אל!
מי אמר שחייבים לתת ולתת תמיד, מה עם קצת לקבל? מעצמך!

קח חופש דן
זה עושה פלאים,
זה עוזר,
תאמין לי.
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י