לפני 20 שנים. יום רביעי, 27 ביולי 2005 בשעה 4:19
רשויות המס מתייחסות אלי כמו אקסית שלא מרפה. אני מנסה לנתק מגע, אבל הם מתעקשים. קמתי מוקדם במיוחד בשביל לתת להם את ליטרת הדם שלהם ולהוריד אותם מהוריד שלי, עד הפעם הבאה.
לא שתיתי שבוע. הכבד שלי חייך אלי במסדרון הבוקר.
איבדתי עניין בסקס, זה מוכח לי שוב ושוב, וגם אמש בגוב התינוקות בכיכר קדומים.
אני שר כבר שלושה ימים ברציפות, שעתיים ביום. את כל הבכי, אני מוציא דרך שם.
באולימפיאדת הרגשות שנערכת בקרבי מתחולל קרב אימתני בין שלושת הפיינליסטיות--כאב, געגוע, ושנאה. אכזבה ועצב משתרכים מאחור.
החיים שלי מלאים בסממני הזנחה, שקיבלו כבר חיים משלהם.