מתחת לפרווה

נראה לי שאף פעם לא כתבתי את זה על תהום, אבל האישה הזו לועסת קרח. 

יושבות בסלון אחרי שבוע עבודה ארוך ולפני סופ״ש עבודה (שלה) ארוך, מוקפות בצמחיה החדשה המרהיבה שהבאתי לחידוש הגנים המלכותיים בעקבות הבלאי העונתי, שומעות Daddy’s Home של סיינט וינסנט, אני עם הבלווני דאבל ווד והיא עם הבייליז תותים ושמנת שהבאתי לה ואני שומע אותה גורסת את הקרח במלתעותיה חסרות הרגישות, ממש כמו שגרסה את הלב שלי. 

וחוצמזה החל מאחה״צ הזה אני אבא של מדריך צלילה מוסמך לגמרי+מדריך התמחויות. 

אני גאה בו מאוד שסיים את הקורס המאוד יקר הזה למרות שהתחיל אותו מבואס, משועמם ומוצף רגשית מכל מני שרטוטות בחייו האילתים. הילד גבר הצעיר הזה נשר מכל מסגרת אי פעם ונטש כל חוג, לא סיים בהצלחה שום כיתה מאז ח׳ והיה עריק מצטיין בצה״ל, אבל הצליח לטפס בסולם הדרגות מכוכב ראשון לשני, מצולל הצלה לדייבמאסטר וממדריך עוזר למדריך ולמדריך התמחויות. 

ומה איתי אתן שואלות? 
אני מתעמל ומתאמן, מתרעם על לקוחות מעצבנים.ות בנחישות רבה יותר והיום אפילו תקשרתי עם ילדת הפלא (שנולדה שבועיים בדיוק אחרי מדריך הצלילה) ואמרתי לה שבמזג האוויר הקודר והסוער הזה היה בא לי לזמן אותה למשרדי ושיתכן שלא הייתי מקפיד על האתיקה המקצועית הנדרשת ממחנך בכיר שכמוני.