לפני שנתיים. 3 במרץ 2022 בשעה 7:27
באחד התרגילים שקיבלתי בשיעור הגיטרה האחרון שהגיע בשבוע שעבר נדרשתי להתחמם על ליק לבחירתי (אחד שקשה לי להאיץ את הטמפו איתו), ואז למהר את המטרונום ב10%, להניח את הגיטרה ורק לדמיין את הליק מנוגן באוזניי רוחי. להפתעתי גיליתי שזה *ממש* קשה, ושהקטעים בהם הדמיון שלי נתקע או מתערפל הם בדיוק הקטעים שקשים לי לנגינה במציאות.
זה הזכיר לי את וודי אלן שאומר באחד מסרטיו המוקדמים: ״אפילו בפנטזיות שלי הן דוחות אותי״, מה שהוביל אותי לחשוב על איך שאפילו בפנטזיות שלי בשנים האחרונות אני לא נהנה, מקופח, מושפל ומנוע, ולתהות אילו גילויים וקשיים יביא האיסור החדש על אינטראקציה מינית עם אחרים.ות. (פוסט אחד ⬇️).
האם נצליח ליצור נראטיבים מיניים חדשים שכוללים רק אותנו?
