על פי דרישת הקהל החזרתי את דוגמנית השער הקבועה אז אפשר להירגע. 🙄 (כאן לא שמעתי טרוניות מיוחדות אבל ג׳יזס א.נשים בפייס איבדו את זה לגמרי… ״איפה תהום? מה קרה לתהום?? ילדת הפלא מקסימה אבל בלי תהום התמונות פחות טובות וזה לא אותו דבר״… )
תהום עבדה עד כמעט חצות אבל זה לא הפריע לה להתעורר ב3 כדי שנספיק להגיע לזריחה מעל מכתש רמון. אתר מזג האוויר איים שצפוי להיות Dull and Dreary עם עננות גבוהה לאורך כל היום, אבל ניתוח מעמיק יותר של הנתונים גילה שהראות צפויה להיות סבירה, ללא רוח משמעותית ולפיכך עם אוויר פחותויותר נקי.
התחלנו יום הליכה מדברית קשוחה של 15 ק״מ בגב ילק המפורסם ומשם טיפסנו במסלול ארוך אל שן רמון הגבוהה והתלולה. העליה היתה קשה והירידה מאתגרת לא פחות. הקפנו את רכס הר טריז מצדו הדרומי, ביקרנו בקיר האמוניטים, דילגנו על gay זוחלים כי כבר היינו עייפות ודידינו אל הרכב בחניון הגבס רצוצות למדי.
משם נסענו לבורות לוץ ע״ש אסף לוץ שעשה פלוץ (בגרות היא התכונה שהכי מאפיינת אותי) לחזות בפריחת האביב המדברית. תהום נהגה בכביש המשובש והנידח ונבהלה כהוגן כשזעקתי לפתע כי הבחנתי בצבעוני המדבר פורח לצד הדרך. פגשנו גם חוגלה סתומה שחצתה אותנו בחופזה ופרטים רבים של צבעוני ססגוני שהיה גולת הכותרת.
רק בדרך חזרה הבחנו שלמרות העננות הגבוהה ושלכאורה עדיין חורף נשרפנו כהוגן בפנים ובידיים… העובדה שנדרשנו למשקפיי שמש היתה אמורה לרמז לנו על הקרינה החזקה.
חזרנו עייפות אך בוערות ועם חשק לעוד הרפתקאות. 👯♀️🏜
