בתחילת הפגישה שאלתי את המטפלת אם היא בסדר כי היא נראית עצובה היום, או עייפה.
המטפלת הופתעה: ״מה אתה אומר?!? עצובה לא, גם עייפה לא, אני כן חייבת להגיד שאני קצת נסערת מכל מיני עניינים שקשורים לקליניקה… מטופל אחר, ישיבה שהייתה לנו. יכול להיות שזה זה״.
דיווחתי על ההתפתחויות שהיו במהלך השבוע שחלף והתובנות החדשות שעלו בשיחות בינינו. המטפלת התלהבה מעיצוב תפריט הפרקטיקות המיניות שיצרתי.
השיחה התגלגלה לנסיונות של תהום לתחזק את המיניות באמצע השבוע (אחרי השיחה ביום א׳) על ידי שליחת הודעות סקסיות חמודות שאולי יזרמו לאיזו פעילות מגניבה בערב.
״יש פה משו קצת חד צדדי בדבר הזה״ איבחנה המטפלת. ״יש כאן איזה וייב כאילו זו האחריות של תהום. שהיא זו שלקחה את המיניות ולכן היא זו שצריכה להחזיר אותה עכשיו. הביאה את זה לגברים אחרים, לקחה את התשומת לב המינית שלך. אז נשמע שזה על תהום, ואתה מקסימום נענה ומשתף פעולה.״
המשכנו לדבר על הקבלה בין הסיטואציה עם הסקס לקצרים בתקשורת שמתעוררים סביב האחריות לבישול בבית ועל גורלן האכזר של 6 שוקי עוף שהפשרתי במטרה להכין מהן מרק ותהום הקדימה אותי והכינה מהן קארי, ואז כמה ימים לאחר מכן הסיפור המצער עם ריבקה התרנגולת שהפשרתי בתקווה שתהום תכין אותה בתנור עם תפוחי האדמה הקטנים שהנחתי לידה כרמז, אך לבסוף סיימה את הקריירה בתוך מרק צהבהב.
״ונוס הוציא שוקיים. איך היית אמורה לדעת שהוא רוצה מרק?״
השבתי בחיוך שהרבה פעמים אנחנו לגמרי מבינות זו את זו ללא צורך במילים והסברים.
״בגלל זה אתם זוג כל כך טוב, שלפעמים אתם קוראים מחשבות אחד של השני. מתי אנחנו נפגשים פה בקליניקה בדרך כלל? כשמפסיקים לקרוא מחשבות אחד של השני. זה קורה במיוחד לזוגות עם אהבה מאוד גדולה שפעם היו סימביוטים. יש משו בתקשורת שלכם סביב אוכל וסביב סקס שאחד רוצה ושותק והשניה לא יודעת בכלל אם הוא רוצה.״
תהום אמרה שבאמת חסרה לה הידיעה ממני, שהיא לא יודעת אם היום הייתי חרמן עליה או חשבתי על משהו שעשינו. המטפלת שאלה אם זה פעם היה אחרת ותהום הנהנה בחיוב.
״מתי לדעתך זה הפסיק או התחיל לדעוך?״.
״נראה לי שמתישהו אחרי החתונה. בטיפול הקודם הבהרת לי בצורה מאוד ברורה איך אני ממש פוצעת את ונוס, חותכת אותו עם סכין ומסובבת כשאני עם גברים אחרים. וזה לא היה ברור לי קודם לכן.״
ציינתי שהאחריות שלי למצב שנוצר הוא שהרבה פעמים קיבלתי את זה וזרמתי עם זה, ושכמחיתי וניסיתי לתאר מה הייתי רוצה שיהיה זה היה לרוב רק סביב פיצוצים וריבים, כשתהום כבר נאטמה ורק רצתה להתרחק מכל הסיפור ושישכח הכעס.
״המשמעות של להתחתן או לעבור לגור ביחד היא שזה מחזיר אותנו לדפוסים התקשרותיים. עד שהתחתנתם היית מישי שאמנם מאוד מושכת ומהממת והכל אבל באה והולכת, ועכשיו אנחנו הופכות להיות הדמויות המשמעותיות ביותר עבור השני.״
תהום סיפרה איך במקביל לזה שהרגישה שאני פחות עף עליה היא יותר פנתה לפלירטוטים עם גברים אחרים. ושהתקשורת איתם העלתה לה את הביטחון וגרמה לה להרגיש סקסית וחרמנית.
המטפלת שאלה מתי פתחנו את היחסים וסיפרתי שבעצם מעולם לא סגרנו אותם עד שהיא סגרה אותם עבורנו. שבדייט השני שלנו ב2005 תהום שאלה: ״מה, לא תיגע יותר באף אחת לעולם?״ וששנותינו הראשונות עברו סביב לילות רוויי מגע עם נשים וגברים בדאנג׳ן ביפו ובפארטיות אצלנו בבית.
נזכרתי איך שבוע אחרי ניתוח המעקפים שעברתי, כשתהום רק עברה לגור איתי לאחר שחזרנו, היא יצאה עם חברה לאיזו מסיבה ואני נשארתי בבית עם כאבים נוראיים מכל הסוגים. כשחזרה סיפרה שמצצה למישהו וזה עשה לה טוב, ושכנראה שהפנמתי שאני זה לא לגמרי מה שהיא רוצה וצריכה, ושהדרך שלי לעורר אותה עוברת דרך גברים אחרים ולא ישירות ממני. ושתרמו לזה גם 7 השנים שהיינו frenemies ושכשחזרנו זה היה אחרי חיזורים ושכנועים נמרצים מצדי במטרה לרכוש את אמונה שלא אפגע בה שוב.
המטפלת סיכמה:
״אז בוא לא נקרא לזה פרנמיז אלא שני לבבות שבורים ומפוחדים, שני תינוקות שמתים שיאהבו אותם ויתמקדו בהם אבל כל כך מפחדים ולא מאמינים. אתם בו זמנית תינוקות והורה של. כשאתם הורה של אתם צריכים להבין מה התינוק שלכם פוחד וצריך, וכשאתם תינוק אתם צריכים להגיד להורה בצורה מדוייקת ולא לחכות שידע לזהות לבד.
***בשבוע הבא לא תהיה פגישה בגלל החג של הציונים. נקווה שנחזיק מעמד, וגם אתן.ם. :)
