סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתחת לפרווה

הותיק המדדה מהאינקוויזיציה של חנות התקליטים.
מכוון להדוף את השחצנות בזוהמתם החולנית של גברים עם ליהוגי אמצע החיים מהתקופה המאוחרת שלי.
(ג׳יימס מרפי)
לפני 19 שנים. 15 באוגוסט 2005 בשעה 9:26

שוט דמיוני של וודקה ונתחיל. (בעצם אם זה דמיוני אני יכול להתפנק על סאת'רן קומפורט)

מעולם לא היה מצבי טוב יותר
אפשר להחליף את המילה "טוב" במשפט הקודם ל"רע" וזה עדיין יהיה נכון.

מישו אמר לי שהכסף שאתה משלם לזונה, אתה לא משלם אותו עבור הפעילות, אתה בעצם משלם לה שתלך אחר כך... האם זוגיות היא בעצם המצאה נשית?

אומרים שגבר נותן אהבה כדי לקבל סקס ואישה נותנת סקס בשביל לקבל אהבה. אצלי זה יוצא הפוך כבר כמעט שנה, רק שאני דוחה בתוקף את האהבה.

חלמתי על האקסית הלילה ואני מודה שאני חושב עליה הרבה, המון, ממש יותר מדי. זה ממש חרא. 99.9 אחוזים שהיא בכלל לא תרצה לחזור וגם לא להתקרב, גם אם היא תרצה זה ממש לא אומר שאני ארצה, ואם כבר כן נחזור, זה יהיה מאוד בעיתי, ואת הבעיות אני כבר יודע. זה פשוט שהמון זמן לא דיברתי איתה או ראיתי אותה...אני מתגעגע.

בינתיים אני לא נותן לאף אחת להיכנס. את הלב שלי? את הלב שלי את רוצה, ביצ'? על הגוף והתשוקה שלי אני מתקמצן, את הסבלנות וההקשבה אני אונס, ועל חופש המחשבה אני נלחם כל רגע מחיי, אז את הלב? למסור את עצמי כך, כצאן לטבח, לקפוץ לים האהבה?...? "המיים חמימים עד שאתה מגלה כמה עמוקים" ...ואני אפילו לא החלטתי עדיין לגמרי אם אני בעדך או לא. כמו שאמרתי לך, מול כל האורגניזמים המתהלכים על שניים בכדור הזה אני אנטי. מולך אני אמביוולנטי.

עוד כמה שבועות......תשקט השמש....רוחות יחזרו לנשוב.....ואפשר יהיה להריח....את הזמן שעבר.....ולהתבשם מניחוחם המשכר והמתוק...של טיפות ראשונות של גשם...על אדמה חרבה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י